במשך שנתיים נפגשו בחשאי שלושה ישראלים עם שלושה סעודים. על פי אתר סוכנות הידיעות בלומברג, הפגישות נערכו ברומא, בצ'כיה ובהודו. השישה דיברו בפתיחות על האתגרים המשותפים לשתי המדינות, על איראן כעל אויב משותף ועל היציבות האזורית. בראש השלישייה הישראלית עמד דורי גולד, אז חוקר במרכז הירושלמי למדיניות. בראש השלישייה הסעודית עמד ד"ר אנוואר אשקי, המקורב לבית המלוכה בארצו ושגריר סעודיה בארצות הברית לשעבר. אשקי ערך תרשומת באנגלית. שמעון שפירא, היום ראש מטה שר החוץ ואז חוקר במרכז הירושלמי למדיניות ואחד המשתתפים בשיחות, רשם את עיקרי הדברים בעברית.



גם הסעודים וגם הישראלים היו נרגשים. “לא כל יום אתה פוגש סעודים", אומר אחד הישראלים שהשתתף בשיחות. “פתאום אתה רואה סעודים מאוד אינטליגנטים, בקיאים בהוויות העולם, אנשים שיש לך על מה לדבר איתם. הם התרגשו לראות ישראלים שמדברים באותה רוח של דברים עם ראייה דומה. פתאום אתה מבין שהסכם שלום עם סעודיה הוא לא דבר רחוק. צריך את התנאים הנכונים וזה יקרה. זה לא יקרה מחר, אבל זה לא מעבר להרי החושך. כשיצאנו מהפגישות אמרנו לעצמנו שיש פה מזרח תיכון עם הרבה תקוות לעתיד טוב יותר".
 
הפגישה בין גולד לאשקי. צילום: CFRהפגישה בין גולד לאשקי. צילום: CFR

 
ביוני 2015 המפגשים הפכו לגלויים, כשגולד ואשקי לחצו ידיים באירוע במכון מחקר בוושינגטון. בהחלט אפשר לשתף פעולה, הכריז אשקי לעיני המצלמות. יש המון אינטרסים משותפים, החרה החזיק אחריו גולד. כמה ימים אחר כך התמנה גולד למנכ"ל משרד החוץ. אשקי ביקר לפני כשנה בירושלים בהזמנת הרשות הפלסטינית, והתפלל במסגד אל־אקצא.


האויב המשותף

אי אפשר להתעלם מזהות האינטרסים שהתפתחה לאחרונה בין ישראל לבין ירדן, מצרים, סעודיה ומדינות מפרץ נוספות, המכונות הקואליציה הסונית. יעיד על כך סקר שנערך לפני כמה חודשים בסעודיה ומצא שרוב הסעודים מודאגים יותר מאיראן מאשר מישראל. היחסים אומנם נעים בין תקווה לאכזבה, מנהיגים ערבים וישראלים מגישים אלה לאלה קוצים ושושנים, אבל בכירים ישראלים מטיילים בעולם הערבי בתדירות חסרת תקדים. 
 
יצחק מולכו, שליחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקר לאחרונה כמה פעמים בקהיר. מנכ"ל משרד החוץ, גולד, חנך מחדש את שגרירות ישראל בקהיר לפני כמה חודשים. הנשיא המצרי, עבד פתח א־סיסי, נפגש עם משלחת של מנהיגים יהודים ובראשם מלקולם הונליין המקורב לנתניהו. א־סיסי אף אמר שהוא מדבר עם נתניהו לעתים תכופות. מצרים הודיעה לישראל מראש שהיא מתכוונת להעביר את האיים טיראן וסנפיר לסעודיה. אביגדור ליברמן חשף לאחרונה שמצרים מסייעת לישראל בדיאלוג עם חמאס. בכירי מערכת הביטחון, ביניהם ראש המוסד, ביקרו בסעודיה. על פי אתרי אינטרנט אמריקאיים שהסתמכו על מקורות ערביים, יאיר לפיד נפגש בניו יורק עם הנסיך הסעודי טורקי אל־פייסל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בארצות הברית. משה יעלון, שר הביטחון, נפגש עם אל־פייסל בוועידת הביטחון במינכן, וזאת אף על פי שאל־פייסל אמר לאחרונה שבעבר הערבים דחו ניסיונות פיוס, והיום הישראלים הם אלה שדוחים מהלכי שלום.
 
משוחחים בקביעות, א-סיסי ונתניהו. צילום: רויטרסמשוחחים בקביעות, א-סיסי ונתניהו. צילום: רויטרס

 
בתחילת השנה נפגש שר התשתיות יובל שטייניץ באבו דאבי עם בכירים באיחוד האמירויות. גם גולד ביקר במדינה לפני כמה חודשים וחנך שם את הנציגות הדיפלומטית הישראלית. על פי מקורות זרים, פעמיים בשבוע נערכת טיסה פרטית בין אבו דאבי לישראל. שני שחקני נבחרת כדורעף חופים ישראלים, אריאל הילמן ושון פייגה, שיחקו לאחרונה בקטאר. השניים לא חשו בעוינות כלשהי כלפיהם. “זה היה כמעט כמו לנסוע לאירופה", נזכר הילמן. “אומנם שני מאבטחים היו צמודים אלינו, אבל לא הייתה שום בעיה. שוטר מקומי אישר את הכניסה שלנו לקטאר בתוך חמש דקות, במהלך השהייה שלנו שם טיילנו בקניון ואכלנו במסעדה מקומית ללא חשש. קטאר נראית כמו ירושלים, יש בה הכל מכל: נשים עם רעלות וגברים עם גלביות, אבל גם גברים בלבוש מערבי. האוכל במסעדות מגוון, והמחירים זולים יותר מאשר בישראל. מבחינתנו זה היה כמו כל טורניר אחר".
 
על פי אתר האינטרנט מידל איסט איי, ראש המוסד נפגש עם המלך הירדני עבדאללה ועל פי אותו מקור הרמטכ"ל גדי איזנקוט התקשר למלך הירדני ושוחח איתו על מעורבותה של רוסיה בסוריה. גולד השתתף לפני כחצי שנה בכנס בירדן. סגן הרמטכ"ל יאיר גולן אמר בשבוע שעבר לתא הכתבים הזרים בישראל כי זרועות המודיעין של מערכת הביטחון מעבירות מידע למצרים ולירדן במטרה לסייע להן במאבק מול דאע"ש. הסכמות לגבי הר הבית התגבשו לאחרונה בין ישראל לירדן. אפילו איוב קרא, סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, נפגש עם בכירים ירדנים בעקבה. “אם המגמות האלה יימשכו, הן ייצרו מפה גיאופוליטית חדשה במזרח התיכון", אומר פרופ' יורם מיטל מאוניברסיטת בן־גוריון.
 
השייח' חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, כבר שם לב למזרח התיכון החדש שהולך ומתהווה לנגד עיניו. “הסיכון המרכזי של חיזבאללה", אמר לפני שבועות אחדים, “הוא שיפור היחסים בין ישראל למדינות הסוניות". האויבים המשותפים, חיזבאללה ואיראן, הם דבק מחבר. לאחרונה הכריזו מדינות המפרץ על חיזבאללה כעל ארגון טרור, והן צפויות לבקש מוועידת המדינות האסלאמיות להכיר בקביעה זו. 
 
שר החוץ של בחריין, חאליד בן אחמד אל־חליפה, אמר לפני שבועות אחדים שאיראן מסכנת את מדינות המפרץ ואת היציבות במזרח התיכון יותר מאשר ישראל. עבדאללה א־שאמאר, דיפלומט סעודי לשעבר, אמר לאחרונה ל"וול סטריט ז'ורנל", שלו הוא היה בין מקבלי ההחלטות, הוא לא היה מהסס לרגע לשתף פעולה עם ישראל בכל מה שנוגע למדיניות הגרעין האיראנית. שר הקליטה, זאב אלקין, מסכים עם הגישה. בראיון לאתר חדשות סעודי אמר בתחילת השנה שאיראן מהווה איום משותף על ישראל ועל סעודיה. “אנחנו לא יוצרים מזרח תיכון חדש", אמר אלקין ל"מעריב", “אלא נלחמים באויבים משותפים. המלחמות האלה לא תמיד מביאות לשיתוף פעולה כולל אלא לשיתוף אד הוק לנקודות מסוימות". 
 
מודאג משיתוף הפעלה בין ישראל למדינות הסוניות, נסראללה. צילום: רויטרסמודאג משיתוף הפעלה בין ישראל למדינות הסוניות, נסראללה. צילום: רויטרס

 
“החשש מאיראן וחוסר ההתלהבות המשותף מהמדיניות של ארצות הברית בכל מה שקשור לסוגיה הזו, מוביל לשיתופי פעולה בין ישראל למדינות המפרץ", אומר יואל גוז'נסקי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. “בהחלט יש סיבה לאופטימיות, יש פה נקודת אור. זהו תהליך הדרגתי שנמשך כמה שנים. לאחרונה רואים שיפור ביחסים, שבא לידי ביטוי בין השאר בהסכמה לתת פומביות ליחסים עם ישראל. אם בעבר בכירים סעודים לא יכולים היו להיראות ביחד עם פקידים ישראלים, הרי שלפני כמה חודשים נערכה הפגישה בין אשקי לגולד בפומבי. אם זה לא סימן למשהו, אני צנצנת. בינתיים, השיפור ביחסים - אם בכלל קיימים - נעשה מאחורי הקלעים וטוב שכך. ברגע שהיחסים האלה יצאו מהארון, לאור מאפייני המזרח התיכון, הם כפי הנראה לא יהיו יותר".
 
“הכל נעשה מתחת לפני השטח", אומר אלירן מלול מחברת ערב מרקטס, שמסייעת לאנשי עסקים ישראלים לסחור במדינות ערב. “פרסומים רק גורמים נזק לחברות ישראליות. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להסתיר את הקשרים בין ישראל למדינות ערב".

יהלומי המפרץ

קחו לדוגמה את הטיסה בין ישראל לאבו דאבי. על פי מידל איסט איי, פעמיים בשבוע טס מטוס איירבוס מתל אביב לאבו דאבי ובחזרה. המטוס עובר דרך שדה התעופה בירדן, שאינו מדווח על המעבר של המטוס בשטחו. אחרי שהייה קצרה, המטוס ממריא לאבו דאבי בלי לדווח על נחיתתו במדינת המפרץ.
מתחת למעטה החשאיות, הסחר עם אחדות מהמדינות הסוניות, בעיקר אלה מהמפרץ, בפריחה. “חבל שמדינות ערב לא הגיעו לדרגת האומץ הנדרשת כדי להפוך קשרים כלכליים למשהו רשמי", אומר חבר הכנסת אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ. “למנהיגים באזור אין אומץ לעשות מהלכים שבסופו של דבר יהיו טובים עבורם. הנשיא המצרי אנוואר סאדאת היה מנהיג עם אומץ. כל השאר פחדנים".
 
פחדנים או לא, “קשרי המסחר הולכים וגואים מפני שהצורך והמציאות גוברים על הפוליטיקה", אומר מלול. בחנות התכשיטים של לב לבייב בדובאי אומנם טורקים בפני את הטלפון כשאני שואלת אם יוכלו לשלוח תכשיטים לישראל, אבל יהלומנים ישראלים הוזמנו לקונגרס יהלומנים בחודש הבא בדובאי, ואילו שר הנפט והמינרלים הסעודי, עלי א־נעימי, אמר לאחרונה שארצו מוכנה לייצא את הזהב השחור לכל מקום בעולם, כולל לישראל. 

איחוד האמירויות. צילום: רויטרסאיחוד האמירויות. צילום: רויטרס


הקשרים המסחריים בין ישראל למדינות המפרץ מתבצעים בעיקר דרך טורקיה וקפריסין. ישראלים שעובדים באופן ישיר עם מדינות המפרץ לא מכריזים על מוצאם בראש חוצות. לבאנט, אתר האינטרנט של יהלומי לב לבייב, מקשר לחנויות של לבייב בניו יורק, לונדון ודובאי, אף מילה על הדרכון הישראלי של בעל הבית. מאות ישראלים טסים מדי שנה למזרח בקטאר איירוויז דרך שדה התעופה בדוחא, נוחתים ושוהים שם כמה שעות עם דרכון ישראלי ללא כל חשש. 
יהלומן שעבד בעבר בדובאי אומר שהפסיק לעבוד עם יהלומנים במדינות המפרץ. “לא נוח לעבוד איתם. יותר מדי מסורבל. הייתי צריך לפרוע את הצ'קים שלהם במדינות אחרות, ואם יהלומן בדובאי החליט שהוא קיבל ממני סחורה אבל לא רוצה לשלם לי עבורה, אין לי הרבה מה לעשות. לא הרבה יהלומנים ישראלים מסתובבים היום במדינות המפרץ". בבורסת היהלומים אומרים שהקשרים בין יהלומנים ישראלים למדינות המפרץ שרירים וקיימים. “בוודאי שאנחנו סוחרים איתם", אומר בכיר בבורסה. 
 
כבר בתחילת שנות ה־80 ישראל סחרה עם מדינות המפרץ. מפעל ביסקוויטים ישראלי היה בין הראשונים שמכר בהן דברי מאפה, השיא היה בתחילת שנות ה־90, כשישראל הקימה משרדי אינטרסים בקטאר ובעומאן. אנשי עסקים בולטים כיצחק תשובה ובכירים בבנק הפועלים נסעו למדינות המפרץ בחיפוש אחרי הזדמנויות עסקיות. איתן ורטהיימר הוזמן לקטאר לפסטיבל סוסים ערביים. חלב, תוצרת חקלאית, מוצרי עץ, מכשירים אלקטרוניים ומנות קרב זרמו מישראל למדינות המפרץ. הקטארים חיפשו שחקני כדורגל ישראלים שיחזקו את קבוצותיהם. ישראל השתתפה בתערוכת נשק בקטאר. אנשי עסקים ממדינות המפרץ גיששו אחר עסקאות בישראל. בנקים במדינות המפרץ אף בדקו אפשרויות השקעה במניות ישראליות בבורסה בתל אביב, ואילו אחד מבתי המלוכה בנסיכויות המפרץ התעניין ברכישת דירות נופש בישראל. 
 
ב–95' היחסים הצטננו בעקבות אכזבת הנסיכויות מהאטיות של תהליך השלום. מאז ידעו עליות ומורדות. הנציגות הישראלית בעומאן נסגרה ב–2000, במהלך האינתיפאדה השנייה. שמונה שנים אחר כך נסגר משרד האינטרסים הישראלי בקטאר בעקבות מבצע עופרת יצוקה. שלוש שנים לפני כן מימנה קטאר את הקמת האצטדיון בסכנין.

זה קצת מורכב

האם אנחנו לקראת שיא חדש? יצחק גל, מומחה לכלכלת המזרח התיכון במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מצנן את ההתלהבות. “כל העולם מייצא למדינות המפרץ הפרסי במיליארדי דולרים, הקיום הכלכלי של מצרים נשען על המסחר עם מדינות המפרץ, יש שם נמלי ענק ומערכות תקשורת עצומות, אבל אנחנו כמעט לא נמצאים שם. פה ושם מוכרים להם בצורה עקיפה סחורות שהם זקוקים להן במיוחד, אבל את רוב הדברים אי אפשר לעשות מתחת לשולחן. אנחנו מפספסים את הכלכלה במדינות המפרץ. מבחינה מדינית, ישראלים לא יכולים להיכנס לשם עם דרכון ישראלי ואם יש להן אינטרס ביטחוני מדברים איתם, אבל גם זה נעשה מתחת לשולחן".
 
הקשרים עם המדינות הסוניות חשאיים ברובם אם כי מפעם לפעם נחשפים. לפני כשבועיים אנליסט פוליטי סעודי המקושר לבית המלוכה צייץ בטוויטר תחת השם מוג'תהיד שסעודיה רוכשת מטוסים מישראל דרך דרום אפריקה. על פי ה"אטלנטיק" האמריקאי, ישראל הציעה לסעודיה מערכת "כיפת ברזל" שתסייע לה במלחמה בתימן. ישראל אף תמכה בתקיפה סעודית בתימן. אהוד ברק בעל מניות בחברת סיאלום טכנולוגיות, שמוכרת ציוד ביטחוני לסעודיה ולעומאן. חברת ראדום לייצור מערכות מטוסים סחרה עם אחת ממדינות המפרץ. איש העסקים הישראלי–אמריקאי, מתי כוכבי, באמצעות חברת אי.ג'י.טי, חתם על חוזי הגנה על גבולות ובארות הנפט באחת ממדינות המפרץ. על פי מקורות זרים, דובאי השתמשה בציוד ביטחוני ישראלי כדי לזהות את אנשי המוסד שהשתתפו ברצח של מחמוד אל־מבחוח. 
 
על פי מידל איסט איי, ירדן וישראל ביצעו לאחרונה תמרון אווירי משותף בארצות הברית והתעמתו עם מטוסים רוסיים בגבול הסורי. “הרוסים היו המומים כשהבינו שהם לא יכולים להתעסק איתנו", התגאה המלך הירדני עבדאללה בקונגרס האמריקאי לפני שבועות ספורים. על פי האתר דיפנס וורד, ישראל שלחה מטוסים ללא טייס לגבול הסורי של ירדן כדי לאסוף מודיעין והעבירה 16 מטוסי קוברה לירדן. הקשרים הביטחוניים עם מצרים הדוקים לא פחות. לפי דוח של המשרד הבריטי לעסקים, חדשנות וכישורים ישראל מכרה למצרים מערכות לוחמה אלקטרוניות. 
 
מסייעים לו לשמור על הכסא, המלך עבדאללה. צילום: רויטרסמסייעים לו לשמור על הכסא, המלך עבדאללה. צילום: רויטרס

 
פרופ' מיטל: “ערוצי ההידברות בין ישראל למצרים הומים ברמה של העברת מידע. בהסכם השלום בין ישראל למצרים יש נספח צבאי מפורט עד לרמה של פיזור קני תותחים בכל נקודה בסיני. במשך שנים, בכל פעם שזנב מטוס של חיל האוויר הישראלי היה חודר למצרים המצרים דיווחו על הפרת תנאי הסכם השלום וכך גם אנחנו כשהם חדרו אלינו. בשנתיים האחרונות מצרים הכניסה לסיני צבא שלם למקומות שבהם אסור להם לעשות זאת על פי הסכם השלום, וישראל הסכימה. זה שינוי דרמטי שנועד לסייע למצרים להילחם בדאע"ש בסיני אם כי עלול להפוך לסוג של בעיה. נניח שהמצרים ידבירו את הטרור בסיני וישאירו שם כוחות מנע. האם ישראל עדיין תסכים לכך? לא בטוח. בינתיים מתרחשים כאן באזור שינויים שלפני שנתיים היו בלתי נתפסים ונשמעו מדומיינים".
 
אולם לא הכל ורוד. היקף הסחר עם קטאר ירד לאחרונה. ב–2010 הוא עמד על 2.9 מיליון דולרים, סכום זניח אבל פורץ דרך, ב–2013 זה צנח ל–620 אלף דולר, ירידה של 79%. קטאר אף תמכה עד לאחרונה בחמאס, וחלק ממדינות המפרץ תומכות באיראן, בדיון במועצה לזכויות האדם של האו"ם לפני שבועות אחדים תקפו שגרירי סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות את ישראל. הבנייה בהתנחלויות חותרת תחת המאמצים האזוריים והבינלאומיים להשגת פתרון שתי המדינות, אמר השגריר הסעודי בדיון. 
 
ויש עוד: הסכם הגז בין ישראל למצרים בוטל לפני כארבע שנים. חבר הפרלמנט המצרי תאופיק עוכאשה הוכה לאחרונה בנעל בפרלמנט אחרי שנפגש עם שגריר ישראל במצרים, ד"ר חייים קורן. “כדאי לזכור גם את המציאות הזאת", אומר אלקין. בחודשים האחרונים היקף הייצוא מישראל למצרים עלה בכ־50%, אבל הסחר ההדדי רחוק מהשיא של 388 מיליון דולרים ב–2010. “החרם של כל האגודות המקצועיות על ישראל עדיין בתוקף", אומר צבי מזאל, בעבר שגריר ישראל במצרים, “הם מחרימים את מי שעובר על החרם ולא נותנים לו עבודה. הביקורים התכופים של ישראלים במצרים בזמן שלטון חוסני מובארק נפסקו כמעט לחלוטין. עכשיו התחום קצת מתאושש אבל עדיין לא מגיע לרמות הגבוהות של תקופת מובארק. עיתונאים כותבים שהיחסים מתחממים אבל זה מורכב. אחרי שנושא הגז נקטע, הלכנו לייצוא חקלאי, שינינו להם את החקלאות, אבל אז הם האשימו אותנו בהרעלה של אדמות מצרים. הנשיא א־סיסי יפנה לשיתוף פעולה כלכלי איתנו רק אחרי שהוא יצליח לייצב את הכלכלה המצרית וירגיש בטוח".
 
גם בירדן האופטימיות זהירה. נמל חיפה הומה ממשאיות ירדניות. בעבר סחורות מאירופה שיועדו לירדן וממנה - עברו בסוריה. כעת הן מגיעות לנמל חיפה. 60% מהיצוא הירדני לאירופה ולטורקיה עובר דרך נמל חיפה. גם המסחר הישיר בין ישראל לירדן הולך ותופח. בין 2010 ל–2014 גדל נפח הסחר החקלאי בין ישראל לירדן ב–353%, מ–26 מיליון שקל ל–118 מיליון שקל. הייצוא אומנם ירד בכמחצית, אולם היבוא בין ישראל לירדן עלה בין 2008 ל–2014 מ–106 מיליון דולר ל–378 מיליון דולר. חלקו נעשה באופן ישיר, חלקו באמצעות צדדים שלישיים. 

אמריקה? סעודיה

לפני כשנה החליט המלך עבדאללה להכניס את שמה של ישראל למפות ולספרי הלימוד בירדן. מצד שני, משפחה ישראלית שניסתה לעבור לירדן דרך מעבר יצחק רבין הסמוך לאילת, התבקשה להסיר את הכיפות כדי לא להסתובב עם סימן היכר כזה בירדן. צעיר ישראלי אחר נדרש להשאיר את התפילין במעבר הגבול. שגריר ירדן בישראל הוזמן לבירור, אבל שתי המדינות בחרו להנמיך את הלהבות ולהשאיר את האירוע במעבר הגבול כסימן לחוסר הבנה של חיילים מקומיים ולא כאות לרצון של מדינה שלמה. 

ובכל זאת קשה להסתיר רוחות אחרות. לפני כשנה כתב כאמל אבו ג'אבר, בעבר שר החוץ הירדני, מאמר ב"ג'ורדן טיימס", שבו ציטט את “מיין קאמפף" של היטלר והאשים את ישראל בהכשלת מאמצי מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, להגיע להבנות באזור. פרסומים על הקמת אזור תעשייה משותף לישראל ולירדן הוכחשו על ידי ממשלת ירדן, איגוד עורכי הדין בירדן מסרב ללוות עסקאות שקשורות עם חברות ישראליות, וירדן דחתה הצעה ישראלית להתפיל מים ירדניים במתקן ההתפלה באילת והעבירה חוק חדש האוסר על ישראלים לרכוש נדל"ן באזור פטרה.
 
עודד ערן, חוקר במכון למחקרי ביטחון ובעבר שגריר ישראל בירדן, אומר שמערכת היחסים בין ישראל לירדן מורכבת. “יש דיאלוג קבוע בין המדינות, לא כולו גלוי, יש לנו אינטרסים משותפים, סוגיית המים, יש אספקת מים שוטפת מישראל לירדן, הם זקוקים למים שלנו, והתלות תלך ותגדל בגלל מיליון וחצי הפליטים הסורים שהגיעו לירדן, אבל זו לא אידיליה. ואסור לשכוח את הנושא הפלסטיני. נכון שיש ירידה בחשיבות של הנושא הפלסטיני, אבל הוא לא נעלם לגמרי. כל זמן שלא יהיה פתרון, ולו גם חלקי, עם הפלסטינים, ההתקדמות ביחסים בינינו לבין ירדן ומדינות המפרץ תהיה אטית".
 
הרבה תלוי בפלסטינים, מסכים גם גוז'נסקי. “אם יהיה חידוש של המגעים בינינו לבין הפלסטינים, היחסים עם המדינות הסוניות יקבלו תאוצה. החמרה באינתיפאדה והרג פלסטינים ישפיעו על הקשרים שלנו בעולם הערבי".

“מעניין לראות איך ישראל מתרחקת מארצות הברית ומתקרבת למדינות במזרח התיכון בעוד הפלסטינים מבצעים מהלך הפוך. יש להם מחלוקות עם מדינות באזור והם מחפשים אוזן קשבת בארצות הברית ובאירופה", אומר פרופ' מיטל. “כמו כן, לא ברור אם העמדות הבסיסיות כלפי ישראל בעולם הערבי ישתנו. פה אני סקפטי. גם בישראל אין שינוי אצל רוב הישראלים באופן שבו הם תופסים את העולם הערבי, ואם יש שינוי הוא רק לרעה".