עם זאת, ייתכן ומיי לא תצליח להעביר את ההסכם בקבינט, עקב עמדתה הקיצונית של מפלגת ה-DUP, המפלגה היוניוניסטית הצפון אירית, שעל קולותיה תלויה הממשלה הבריטית. סגן מנהיג ה-DUP אמר בעקבות הדיווחים כי יהיה קשה להעביר את ההסכם, והוסיף "נראה מה יהיה". אם אכן יוצג הסכם בקבינט, ומיי לא תצליח לאשר אותו, בריטניה תיכנס לסחרור פוליטי, שיוכל להוביל לבחירות נוספות בממלכה, קצת יותר משנה אחרי הקודמות, עליהן הכריזה מיי במטרה לבצר את כוחה אך סיימה ללא רוב בפרלמנט ועם צורך לקיים קואליציה עם המפלגה הצפון אירית הקיצונית.
כזכור, אזרחי בריטניה קראו לממשלת קודמה של מיי, דיוויד קמרון, לעזוב את האיחוד האירופי במשאל עם שנערך בחודש יוני 2016. קמרון עצמו התנגד לעזיבת האיחוד, אך הבטיח לקיים את משאל העם במהלך הבחירות שנערכו בשנת 2015, וזאת כדי להתמודד עם קריאות מפלגת ה-UKIP הימנית, שנגסה בקולות המפלגה השמרנית. במשאל העם, תמכו 51.9% מאזרחי בריטניה בעזיבת האיחוד, זאת לעומת 48.1% שהתנגדו לעזיבה.
עם קבלת תוצאות משאל העם, החלו בריטניה והאיחוד האירופי החלו במשא ומתן המסובך בנוגע לעזיבת בריטניה את האיחוד, כשהיא המדינה הראשונה שתעזוב אותו. בין הנושאים שנדונו בין הצדדים היו הסכמי הסחר בין שתי המדינות, יכולתם של אזרחי האיחוד לחיות בבריטניה ואזרחי בריטניה לגור במגינות האיחוד, והנושא הרגיש ביותר - הגבול בין צפון אירלנד שבשליטת בריטניה לבין אירלנד, והחשש הוא שהצבת גבול קשיח בין המדינות יכול להצית מחדש את העימות בין הקתולים והפרוטסטנטים בחבל הארץ שידע עשרות שנים של לחימה קשה.
התרעות פיקוד העורף