דרמת הברקזיט הגיעה אמש לשיא חדש כאשר ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, השיגה הערב (רביעי) את אישור חברי הקבינט לטיוטה המלאה הראשונה של הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי, ולפיו בריטניה תישאר לפחות באופן זמני תחת תקנות המכס האירופיות על מנת למנוע הקמת גבול בצפון אירלנד. עם זאת, תומכי ברקזיט רבים בפרלמנט הביעו את התנגדותם לטיוטה וחברים במפלגה השמרנית העריכו כי ייתכן שמיי תעמוד בפני הצבעת אי אמון בקרוב.
 
חברי הקבינט דנו במשך חמש שעות בטיוטת ההסכם שגובשה בין צוותי המשא ומתן של בריטניה ושל האיחוד האירופי ביום שלישי. הישיבה התארכה בשעתיים, כאשר נמסר כי מיי אפשרה לכל השרים לדבר וענתה לכל השאלות והתהיות של שרי הממשלה.
 
לאחר הדיון, יצאה מיי לעיתונאים והודיעה כי אחרי דיון "יצרי", השרים הסכימו לקדם את טויטת ההסכם, על אף "שהבחירה הייתה קשה, במיוחד בכל הנוגע לצפון אירלנד" וכי "מדובר בצעד החלטי שמקדם את התהליך". "זה לא התקבל בקלות, אבל אני מאמינה שזה בהתאם לאינטרס הלאומי שלנו", אמרה ראש הממשלה. "הבחירה ברורה – יש לנו אפשרות לקחת שליטה מחדש ולבנות את עצמנו עם הסכם שמיישם את תוצאות משאל העם ומגן על משרות ועל האיחוד כולו או לחזור לנקודת ההתחלה". היא הוסיפה כי "אני מאמינה שאני חייבת לקבל החלטות לפי האינטרס הלאומי ואני מאמינה בכל מאודי שההסכם הזה הוא במסגרת האינטרס של כל הממלכה המאוחדת".
 

הטיוטה המלאה, אשר מתפרשת על פני 500 עמודים, עדיין לא נחשפה במלואה, אולם בתקשורת הבריטית פורסמו פרטים מתוך הטיוטה, אשר אמורה להסדיר את היחסים בין בריטניה לבין האיחוד האירופי לאחר הפרישה בסוף מרץ הקרוב ולאורך תקופת המעבר שתסתיים בסוף דצמבר 2020.

הסעיף המרכזי נגע לצפון אירלנד, המכשול העיקרי בדרך להסכם, כאשר האיחוד האירופי ויתר על דרישתו כי צפון אירלנד תישאר במסגרת הסכם המכסים בעוד ששאר חלקי הממלכה המאוחדת יעזבו, צעד שהיה מביא להקמתו של גבול ימי בין החבל לאי הבריטי. המתנגדים הזהירו כי מדובר למעשה בפירוק של הממלכה המאוחדת.
במקום זאת, נאמר בטיוטה כי כל בריטניה תישאר במסגרת איחוד המכסים, כאשר ועדת בוררות עצמאית, שבה יהיו נציגים של בריטניה ושל האיחוד האירופי ונציגים עצמאיים תבחן את המצב ביולי 2019 ותחליט אם ניתן לעבור למתכונת של הסכם סחר חופשי חדש בין הצדדים, אם להפעיל את "המעצור" שקובע כי צפון אירלנד לבדה תישאר באיחוד המכסים או להאריך את תקופת המעבר בשנה נוספת. אנשיה של מיי טענו כי ההסדר מהווה ניצחון עבור ראש הממשלה וכי הוא יבטיח פרישה של כל חלקי הממלכה מהאיחוד.

צילום: רויטרס

 
עוד פורסם כי מיי הסכימה שבריטניה תמשיך להיות כפופה לתקנות האיחוד בנושאי סיוע מדינתי, איכות הסביבה וזכויות עובדים בעת שתישאר באיחוד המכסים. הטיימס דיווח כי סבינה וייאנד, סגניתו של ראש צוות המו"מ האירופי מישל ברנייה, אמרה לשגרירים אירופים כי הוויתור של מיי יעניק לאיחוד כוח רב לקראת הסכם עתידי וכי האיחוד "מחזיק ביכולת השליטה". "הבריטים חייבים לציית לאותם חוקים", אמרה. "בריטניה רוצה יותר מיחסים עתידיים, ולכן לאיחוד יש את יכולת המינוף".
 
טיוטת ההסכם, כמו גם ההדלפה על דבריה של וייאנד, עוררה את זעמם של תומכי הברקזיט, כאשר במפלגה השמרנית נערכים לאפשרות שמיי תעמוד בפני הצבעת אי אמון בתוך המפלגה בימים הקרובים. שר החוץ לשעבר, בוריס ג'ונסון, הזהיר שבריטניה תהפוך "למדינה וסאלית" של האיחוד ואמר כי "בפעם הראשונה מאז אלף שנה, לפרלמנט הזה לא תהיה יכולת לקבוע את החוקים שמנהלים את המדינה הזו. זה לא מתקבל על הדעת של כל מי שמאמין בדמוקרטיה".
כזכור, אזרחי בריטניה קראו לממשלת קודמה של מיי, דיוויד קמרון, לעזוב את האיחוד האירופי במשאל עם שנערך בחודש יוני 2016. קמרון עצמו התנגד לעזיבת האיחוד, אך הבטיח לקיים את משאל העם במהלך הבחירות שנערכו בשנת 2015, וזאת כדי להתמודד עם קריאות מפלגת ה-UKIP הימנית, שנגסה בקולות המפלגה השמרנית. במשאל העם, תמכו 51.9% מאזרחי בריטניה בעזיבת האיחוד, זאת לעומת 48.1% שהתנגדו לעזיבה.
עם קבלת תוצאות משאל העם, החלו בריטניה והאיחוד האירופי החלו במשא ומתן המסובך בנוגע לעזיבת בריטניה את האיחוד, כשהיא המדינה הראשונה שתעזוב אותו. בין הנושאים שנדונו בין הצדדים היו הסכמי הסחר בין שתי המדינות, יכולתם של אזרחי האיחוד לחיות בבריטניה ואזרחי בריטניה לגור במגינות האיחוד, והנושא הרגיש ביותר - הגבול בין צפון אירלנד שבשליטת בריטניה לבין אירלנד, והחשש הוא שהצבת גבול קשיח בין המדינות יכול להצית מחדש את העימות בין הקתולים והפרוטסטנטים בחבל הארץ שידע עשרות שנים של לחימה קשה.