דוח של המכון לחקר מדיה במזרח (MEMRI) שפורסם היום (ראשון) קבע כי סוריה מעניקה אזרחות למספר רב של אזרחים איראנים, כולל אנשי "משמרות המהפכה" האסלאמיים של איראן ומיליציות הנתמכות על ידי איראן, כמו חיזבאללה, אשר נפרסות בדרום סוריה לאורך הגבול עם ישראל. מטרת הנפקת תעודות הזהות היא לאפשר להם להישאר בשטחה של סוריה. בדוח נכתב כי "המשטר פועל בשיטתיות כדי ליישב אותם בכל סוריה תוך הסתרת נוכחות הלוחמים ושינוי הדמוגרפיה של המדינה.
נוכחותם של לוחמים איראנים ומיליציות של חיזבאללה בדרום סוריה עלולה להיחשב כהפרה בין ישראל לרוסיה לפיה קבוצות כאלה יורחקו מהגבול הצפוני של המדינה.
בסוף אוקטובר הסכימה מוסקבה להרחיב אזור חיץ לאורך רמת הגולן. היא סירבה לבקשת ישראל לאזור חיץ באורך של 40 ק"מ, אך הביעה נכונות לאכוף שטח בלתי מוגבל של 10 עד 15 ק"מ.
גורמים רשמיים ישראלים הביעו שוב חששות בנוגע לנוכחות האיראנית הגוברת בגבולותיה וחשש מהברחת אמצעי לחימה מתוחכמים לחיזבאללה מטהרן ללבנון דרך סוריה, והדגישו כי שניהם מהווים קווים אדומים למדינה היהודית. ישראל חוששת שאיראן תסייע לחיזבאללה לייצר טילים מדויקים ותעזור לארגון ולמיליציות שיעיות אחרות לחזק את דריסת הרגל שלהן ברמת הגולן.
בנוסף, גירוש סונים הנחשב לאיום פוטנציאלי על המשטר, ויישוב מחדש של שטחים על ידי הבאת אוכלוסיות שיעיות גדולות - יגבש את עמדתו של אסד ויוסיף מספר רב של כוחות לחימה לצד הצבא הסורי.
רמז למדיניות כאמור, נתן אסד בנאומו ביולי 2015: "המולדת אינה שייכת לאלו המתגוררים בה ולא לאלו המחזיקים בדרכון או באזרחות. המולדת שייכת לאלו שמגנים עליה ושומרים עליה". יש לציין, כי הסורים שנמלטו מדמשק ומאזורים אחרים בשבע שנות מלחמת האזרחים התלוננו זה מכבר על שינויים דמוגרפיים ועל שטחי השלטון שלהם.
ב-2013 דווח כי מהגרים שיעים מאפגניסטן - חלקם פליטים שניסו לפלס את דרכם מאסיה לאירופה - התמקמו במסגד א-סיידה זיינב המפורסם. פליט וסופר סורי בשם מוחמד רוזגר כתב בשנת 2015 כי המשטר בדמשק בנה שכונות ונימק את הבנייה כ"בנייה מחדש". "אנו מעריכים כי 200,000 מוסלמים סונים עזבו בגלל "הפרויקט" הזה בעוד שהמשטר נותן בתים לחברי המיליציות השיעיות הנלחמות לצדו", כתב.
בחודש מרץ השנה הזהיר רוזגר שוב משינוי "דמוגרפי" בבירה. בנוסף, חוק חדש המאפשר לממשלה "לעצב מחדש שטחים הרוסים במלחמה", עורר דאגה. "זה יכול להקשות על פליטים להוכיח בעלות על רכוש", דיווח בחודש מאי.
מדינות האיחוד האירופי ופקידים לבנוניים הזהירו את ההשלכות של החוק. כשחמישה מיליון פליטים וששה מיליון בני אדם נעקרו על ידי המלחמה, האזהרות של השינוי הדמוגרפי השתלטו בחוגים רבים, במיוחד בקרב הערבים הסונים המרכיבים את רוב סוריה.
המלחמה נפלה קשה בהרבה על אזורים סוניים רבים, משום שהם היוו את עמוד השדרה של המרד. ככזה, הריסת השטחים שלהם נוטה להיחשב כמזימה של אסד ושל המשטר האיראני כדי למנוע מהתושבים לחזור.
שמועות על עיראקים או זרים שהתיישבו באזורים אלה עוררו חששות