עבור יוון, מדינה שסימלה יותר מכל את המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008, ושעדיין מנסה לצאת מתוך הבור העמוק שאליו נפלה אחרי שחפרה אותו בעצמה, מספקים הקידוחים בים תקווה רבה לעתיד משגשג, בדומה לתקוות שיש בישראל מהמאגרים שהתגלו בשנים האחרונות.
אולם ציפראס, אחד האדריכלים של ברית האנרגיה הים־תיכונית המתגבשת - שבה נוטלות חלק גם ישראל, קפריסין, מצרים, ירדן, איטליה והרשות הפלסטינית - לא צפוי לקטוף את פירות הקידוחים, אם אכן יימצאו מאגרי גז, וזאת מאחר שהוא עלול לאבד את תפקידו בימים הקרובים.
ציפראס, שהגיע לכס השלטון בשנת 2015 על רקע גל המחאה הציבורית נגד צעדי הצנע הדרקוניים, ועקב התסכול מהמפלגות המסורתיות שנתפסו כאחראיות למשבר ההיסטורי, הוביל את המדינה לסיומן של שמונה שנים של תוכניות חילוץ כלכליות, אולם יוון עדיין נדרשת לעמוד ביעדים פיננסיים קשוחים, בעוד התושבים מתמודדים עם קיצוץ חריף בפנסיות ובמשכורות. "קיבלתי כספות ריקות, לא יכולתי לשלם פנסיות באופן חודשי, אני ראש הממשלה שהוציא את המדינה מהסכמי החילוץ שקודמיי הכניסו אותנו אליהם", אמר ציפראס.
מנגד, התוכנית הכלכלית של מפלגת "דמוקרטיה חדשה" כוללת בין השאר הורדת מסים והפרטה גדולה יותר של שירותים ציבוריים ללא פגיעה בקצבאות. "אנחנו יודעים כיצד להפוך את יוון לגאה באירופה, אנחנו יודעים כיצד להפוך את יוון לגאה בעיני היוונים", הצהיר השבוע מיטסוטקיס, כלכלן בהכשרתו.
מי שככל הנראה יתרמו רבות לניצחון הצפוי של מיטסוטקיס הם הצעירים, שכיום כרבע מבני 20 עד 34 אינם עובדים או לומדים במוסד להשכלה גבוהה. אף שהמצביעים הצעירים תרמו להישג של "סיריזה" ב־2015, ולמרות שעדיין יש להם הסתייגויות מהמפלגות המסורתיות או מהשתייכותו של מנהיג "דמוקרטיה חדשה" למשפחה פוליטית ותיקה, הם מודים כי הם מעדיפים לשנות את השלטון. "גם הם אשמים במשבר", אמר טסוס סטברידיס (22) לבי־בי־סי. "אבל אני מאמין שמיטסוטקיס יעשה שינויים רבים. אני מסכים עם התוכנית של מפלגתו, ואני מאמין שזה יסייע לנו להיחלץ מהמצב הזה".
התרעות פיקוד העורף