עוד אמר פומפאו, כי "ההחלטה לא מתייחסת למעמד החוקי של התנחלויות ספציפיות. לבתי המשפט בישראל יש סמכות לדון במעמדן של ההתנחלויות והם קבעו כי חלק חוקיות וחלק לא". בנוסף, הוא הבהיר כי ההחלטה אינה העמדה הסופית של הממשל לגבי יהודה ושומרון ואומר כי ישראל והפלסטינים צריכים לקיים משא ומתן על עתיד השטח.
פומפאו טען כי הטענה שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי לא תרמה להשגת שלום. "אי אפשר לפתור את הסכסוך בדרך משפטית. החוק הבינלאומי לא יביא שלום, רק מו"מ בין הצדדים. ארצות הברית נשארת מחויבת להשגת שלום ואנחנו מעודדים את הצדדים לפתור את הסכסוך בכל דרך שהיא". פומפאו גם התייחס למצב הסבוך בו נמצאת המערכת הפוליטית ואמר כי "זה לא קשור לפוליטיקה הפנימית של ישראל. סיימנו את בחינת המצב וזאת המסקנה אליה הגענו".
כזכור, בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי פסק ביום שלישי האחרון כי על כל המדינות החברות באיחוד האירופי לסמן מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ולסמן בצורה ברורה כי מדובר במוצר מ"התנחלות ישראלית". מדובר בהליך משפטי שהחל כבר בשנת 2015 בעקבות הנחיות האיחוד האירופי להחריג מוצרים שמקור ייצורם הוא מהשטחים שסופחו לישראל לאחר הארבעה ביוני 1967.
רבות מהמדינות לא יישמו את ההנחיה, וכעת, לאחר שקיבלה תוקף משפטי, נראה כי היא תיושם במדינות האיחוד, מה שפותח אפשרויות לעתירות נוספות ליישום ההחלטה השיפוטית. במשרד החוץ התנגדו לגישת יקב פסגות שעומדת מאחורי העתירה, וחשבו שנכון לפעול מדינית ולא משפטית בנושא.
התרעות פיקוד העורף