כלומר, פעילות בהתנחלויות המעלה חשש לפגיעה בזכויות האדם. 94 מהם ממוקמים בישראל, 18 בשש מדינות אחרות, אחרי שברשימה הראשונית היו לא פחות מ־321 עסקים.
עם זאת, משרד הנציבה מודה שבשלב הזה אין לפרסום הרשימה משמעות משפטית, וכי הדוח "אינו מספק אפיון חוקי לגבי החברות ופעילותן - צעדים נוספים להחלטת המדינות החברות במועצה שיתכנסו החל מ־24 בפברואר". אבל הנציבה מישל באשלה הביעה סיפוק מכך שהדוח "עונה כיאות על דרישות המועצה" למרות "אופיו המורכב והנתון לוויכוח של הנושא".
כאמור, אין מדובר כרגע בשום החלטה בינלאומית. מרבית החברות כבר "מככבות" ברשימות חרם שונות, כמו אלה של ארגון BDS. וגם אם חברות מועצת זכויות האדם יאמצו את הדוח ויקבלו החלטה הקוראת לחברות להפסיק את פעילותן "האסורה", הרי שסנקציות אפשריות נגדן תלויות בהחלטותיהן הריבוניות של המדינות עצמן. עם זאת, מדובר בלחץ כלכלי על החברות הבינלאומיות (מארה"ב, צרפת, בריטניה, הולנד, לוקסמבורג ותאילנד).
חלקן עלולות להפסיק ביוזמתן את פעילותן - לא רק בשטחים, אלא גם בישראל, כפי שעשתה, למשל, AirBNB. לפני שחזרה בה. ניתן להניח, כי ההחלטה על פרסום הרשימה דווקא עכשיו נתקבלה כאזהרה וזריקת כפפה לארה"ב ולישראל, עם פרסום תוכנית השלום האמריקאית וערב הבחירות בארץ. זאת, גם כדי להזהיר מפני כל כוונה של סיפוח שטחים בלי הגושפנקה של הקהילה הבינלאומית.
התרעות פיקוד העורף