המשבר במדינת הארזים: ראש ממשלת לבנון, חסן דיאב, הכריז ביום שבת כי הוא קורא לבחירות מוקדמות בצל המחאה העממית הגוברת נגד השלטון, אולם שרת ההסברה, מנאל עבד א־צמד, החליטה לא לחכות והודיעה אתמול כי היא עוזבת את הממשלה. בכך הפכה לשרה הראשונה שמתפטרת מתפקידה בעקבות אסון הפיצוץ בנמל ביירות בשבוע שעבר, שבו נהרגו כ־160 אזרחים ונפצעו אלפים.
"אני מתנצלת בפני הלבנונים על כך שלא הצלחנו למלא אחרי שאיפותיהם", ציינה במכתב ההתפטרות. "בהתחשב בעוצמת האסון בביירות, שזיעזע את המדינה ופגע בלבנו ובמחשבותינו, ומתוך מתן כבוד לקורבנות ולכאב הפצועים, הנעדרים והעקורים, ובתגובה לרצון הציבורי לשינוי, אני מתפטרת".
בהמשך הצטרף השר לאיכות הסביבה, דמיאנוס קטאר, שהגיש מכתב התפטרות, ובתקשורת דווח שגם שר הכלכלה, ראול נעמה, מתכנן להתפטר. רשת אל־ג'דיד ציטטה גורם ממשלתי שהבהיר כי הממשלה אינה מתכוונת להתפטר באופן גורף, וכי ראש הממשלה דיאב מנסה לשכנע את השרים המתנדנדים שלא לעזוב את תפקידם.
לביקורת על השלטון הצטרף אתמול הפטריארך המארוני, בשארה א־ראעי, שקרא להתפטרות מיידית של הממשלה ולקיום חקירה בינלאומי על נסיבות הפיצוץ, שאותו כינה פשע נגד האנושות. "הכרחי לדעת את הסיבות המסתוריות שגרמו לכך שכמות עצומה של חומרים נפיצים נשמרו במקום המסוכן ביותר בבירה ואת הסיבה לקיומם", אמר בדרשה, והוסיף: "חקירה בינלאומית חייבת לחשוף את כל העובדות ולהכריז עליהן, מתוך מחויבות שכל האחראים ייתנו דין וחשבון על הטבח ועל הקטסטרופה, בלי קשר למעמדם".
ביום שבת בלילה, אחרי שעות ארוכות של התנגשויות אלימות במרכז ביירות, עזבו אלפי המפגינים את הרחובות, וכוחות הביטחון הצליחו לפנות את משרדי הממשלה שעליהם השתלטו המפגינים אחרי שתגבורות של כוחות צבא הוזרמו לעיר. מאות בני אדם נפצעו בעימותים, שכללו גם ירי באש חיה, ובהם גם יותר ממאה אנשי ביטחון.
אמש התחדשו ההפגנות במרכז ביירות ונרשמו עימותים בין המפגינים לבין כוחות הביטחון, שהפעילו גז מדמיע וכדורי גומי. המפגינים ניסו לפרוץ לעבר בניין הפרלמנט והצליחו להשתלט על משרד העבודות הציבוריות ועל משרד ההגירה.
סיוע של 250 מיליון דולר ללבנון
משתתפי ועידת המדינות התורמות לסיוע חירום ללבנון החליטו כי הסיוע יועבר ישירות לידי האוכלוסייה באופן יעיל ושקוף ובהובלת האו"ם. הם הוסיפו כי נדרשת חקירה עצמאית של האסון.
מעבר לסיוע החירום, המשתתפים מוכנים לתמוך בשיקום לבנון, בתנאי שהשלטונות יתחייבו לצעדים ולרפורמות הנדרשים במלואם. לפי אומדנים, הוועידה לסיוע הצליחה לאסוף התחייבויות ל־250 מיליון דולר עבור סיוע מידיי, כאשר 50 מיליון מתוכם יגיעו מצרפת. 15 ראשי מדינות וממשלות השתתפו בוועידה שכינס נשיא צרפת עמנואל מקרון.
הנשיא הצרפתי שפתח את הוועידה, שהתנהלה באמצעות הווידיאו, אמר שישראל הביעה את נכונותה לסייע ללבנון. "אני מציין זאת כאן, לכולם, גם אם התנאים הגיאופוליטיים מקשים על מצב הדברים. זוהי באמת ועידה של אחדות".
בין המשתתפים בוועידה היו גם עבדאללה מלך ירדן, נשיאי מצרים וברזיל, האמיר של קטאר, וראשי הממשלה של איטליה, ספרד, שוודיה, עיראק וכווית. אליהם נוספו שרי החוץ של סעודיה ואיחוד הנסיכויות, מזכ"ל הליגה הערבית, יו"ר האיחוד האירופי ונציגים של סין ובריטניה. בלטו בהיעדרן: רוסיה, איראן וטורקיה.
מקרון הזהיר בדבריו כי "יש לפעול כדי שהאלימות והכאוס לא ינצחו. היום, אלה שיש להם עניין בפירוד ובכאוס הן המעצמות שרוצות לפגוע בעם הלבנוני, ובשלום וביציבות של האזור כולו. אני מאמין שבימים אלה מונח על הכף הגורל של לבנון, אך גם של האזור כולו", אמר כשהוא מתכוון לאיראן.
מקרון חזר באוזניו של נשיא לבנון מישל עוון, על דרישתו לוועדת חקירה אמינה ובלתי תלויה לחקירת נסיבות האסון. "צריך לפעול מהר, ביעילות, ולתאם את הסיוע של כולם", הדגיש מקרון.
הוועידה עסקה בסיוע מיידי לשיקומה של לבנון, עם דגש על מערכת הבריאות, בתי הספר ואספקה של מזון בסיסי. במקביל יידרשו רפורמות, כולל מלחמה בשחיתות של הממשל הלבנוני.
גורמים בוועידה העריכו שבשלבים הבאים של תוכנית הסיוע יהיה צורך במימון של 117 מיליארד דולר. במהלך הוועידה הודיע האיחוד האירופי על תקצוב נוסף של 30 מיליון יורו, בנוסף ל־33 מיליון שכבר הועברו. גרמניה תוסיף 10 מיליון יורו, בריטניה תעביר 20 מיליון פאונד, האמיר של קטאר אמר כי ארצו כבר העבירה 50 מיליון דולר, והארגון US AID יעביר 15 מיליון דולר.