"סמואל פאטי הפך לפנים של הרפובליקה", אמר הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון בטקס האשכבה באוניברסיטת סורבון של המורה הצרפתי בן ה־47, שראשו נערף בידי מחבל מוסלמי בן 18 ממוצא צ'צ'ני בפרבר ליד פריז, לאחר שהראה לתלמידיו את הקריקטורות של מוחמד שפרסם השבועון הסאטירי "שרלי הבדו", במסגרת שיעור על חופש הביטוי. מקרון, שספד לפאטי, אמר כי הוא נרצח משום שסימל עבור האסלאם הקיצוני את כל מה שהוא שונא: את הרפובליקה הצרפתית ואת ערכיה, שאותם לימד.
מי שסייעו למחבל היו שני קטינים מוסלמים, תלמידי חטיבת הביניים, שתמורת כסף זיהו עבור הרוצח את המורה. עוד חמישה אנשים הואשמו בשותפות לרצח. במסגרת צעדי הענישה הודיע הנשיא מקרון על פירוק הארגון על שם מנהיג חמאס השייח' אחמד יאסין, שבמשך שנים עסק ללא הפרעה בהסתה ובהפגנות אנטישמיות. המסגד בפרבר הסמוך לפריז שהפיץ את הפתווה (פסק הלכה מוסלמי) נגד המורה נסגר לחצי שנה, ועל הכוונת נמצאים גם ארגונים ותיקים אחרים בשירות האסלאם הקיצוני וגירושם של פעילים מוסלמים.
אך מה שהכי הרגיז מדינות ערביות ומוסלמיות, וטורקיה בראשן, היא הכוונה להחזיר לארצותיהם את מאות האימאמים הזרים שעומדים בראש המסגדים בצרפת - מחציתם מטורקיה - ולהחליפם במנהיגי דת מקומיים שיוכשרו בצרפת. פירושו של דבר הוא אובדן ההשפעה הישירה של מדינות אלה, ובעיקר של טורקיה, על הציבור המוסלמי בצרפת בפרט ובאירופה בכלל.
בנאומו הנוקב בטקס האשכבה אמר מקרון משפט אחד יותר מדי מבחינתם של מוסלמים רבים בעולם. "לא נוותר על הקריקטורות והציורים, בניגוד לאחרים שוויתרו", אמר, "אנחנו נמשיך, המורה". כתוצאה מכך ביטלה קטאר את שבוע התרבות של צרפת; בכוויית, בירדן ובסעודיה ארגנו סוחרים חרם והורידו מהמדפים מוצרים צרפתיים; בעזה שרפו את דגלי צרפת; ואפילו ביפו התארגנה הפגנה סוערת ליד בית השגריר הצרפתי. אבל בראש מגיני האסלאם התייצב כאמור נשיא טורקיה ארדואן, שהאשים את מקרון בכך שיש לו "אובססיה" לאסלאם ולארדואן עצמו, ושלח אותו לטיפול נפשי. ארדואן לא היסס לתת גושפנקה רשמית ליוזמות המקומיות במדינות מוסלמיות להטיל חרם על המוצרים מצרפת, וקרא לאזרחיו להטיל חרם. "אני קורא לעמי: אל תעריכו את המוצרים הצרפתיים, אל תקנו אותם", אמר.
בצרפת התייצבו כל הגורמים הפוליטיים מימין ומשמאל לצדו של הנשיא. כוחות הביטחון המשיכו במעצרים סמליים של חשודים בהסתה לטרור כמו זה של צעיר צ'צ'ני נוסף שברשותו נמצאו כלי נשק. גם משפחה בוסנית, שהתעללה בבתה שהתאהבה בסרבי נוצרי וגילחה את ראשה, גורשה לארצה. אבל הרוחות בעולם המוסלמי לא נרגעו. ראש ממשלת פקיסטן פרסם הודעת מחאה, והשגריר הצרפתי במדינה זומן לשיחת נזיפה. אפילו ראש ממשלת מרוקו הצטרף באורח תקדימי למעליבים את נשיא צרפת, כשכתב שדבריו נובעים, כנראה, "מחוסר בגרות וניסיון".
גם השותפות האירופיות של צרפת לא יכלו לשבת בחיבוק ידיים אל מול העימות המחריף. גרמניה, שבשטחה מתגוררת אוכלוסייה טורקית גדולה ושסובלת לא מעט מההתערבות הטורקית בענייניה, הביעה תמיכה בצרפת. “התקפותיו האישיות של הנשיא ארדואן נגד הנשיא מקרון הן נקודת שפל חדשה, ואי אפשר לקבל אותן”, אמר שר החוץ הייקו מאס.
בהולנד פרסם מנהיג הימין הקיצוני גרט וילדרס קריקטורה של ארדואן בצירוף המילה “טרוריסט”. בתגובה זומן שגריר הולנד בטורקיה למשרד החוץ הטורקי. ארדואן מיהר לתקוף את מנהיגי אירופה שהם, לדבריו, “פשיסטים אמיתיים”. את מצב המוסלמים כיום באירופה השווה למצב היהודים לפני השואה. כאן הצטרפו יהודי צרפת להתכתשות. הרב הראשי של יהודי צרפת חיים קורסיה מחה על דבריו של ארדואן, שלטענתו, “בלתי נסבל לשמוע אותם. החברה היום פתוחה ומאפשרת לכל אחד לקיים את מצוות דתו”, אמר.
גם כאשר היה נדמה שהרוחות נרגעו, פרצה מהומה חדשה כאשר השבועון "שרלי הבדו" פרסם קריקטורה של הנשיא ארדואן, ש"בחיים הפרטיים הוא שובב גדול". בקריקטורה נראה ארדואן יושב בכורסתו, שותה בירה, כשהוא חושף את ישבנה של מלצרית הלובשת חיג'אב. הפעם פרסמה קהילת יהודי טורקיה גינוי והודעת תמיכה בנשיא ארדואן, שבה נכתב: "זהו ניסיון דוחה להפיץ את הגזענות והשנאה התרבותית. אנו מגנים בתוקף את הפרסום הנוגע לנשיאנו במגזין הצרפתי אשר אין בו שום כבוד לאמונה, לקדושה ולערכים". טורקיה איימה כי תנקוט בצעדים החוקיים והדיפלומטיים הנדרשים בתגובה לקריקטורה. ארדואן עצמו המשיך במגמתו לדחוף לעימות בין העולם המוסלמי למערבי, ואמר: "המדינות המערביות הללו, שתוקפות את האסלאם, מעוניינות לערוך את מסעי הצלב שוב".
בינתיים התפשטו ההפגנות נגד צרפת ברחבי העולם המוסלמי. בין היתר, נערכו הפגנות המוניות בפקיסטן, בבנגלדש, באפגניסטן ובאיראן. המפגינים שרפו תמונות ובובות של מקרון ודגלי צרפת. ““בצרפת תוקפים את הנביא מוחמד כי הם פוחדים מהאסלאם ומכוחו”, אמר איש דת איראני במהלך הפגנה כזאת. המדינאי המלזי מהאטיר מוחמד אמר, ש"למוסלמים הזכות להרוג מיליוני צרפתים כנקמה על מה שצרפת עשתה להם בעבר".
מלחמת הקריקטורות הייתה בחודש ספטמבר האחרון הרקע לאירוע דקירות בפריז, שהתרחש סמוך למקום שבו שכנו משרדי המגזין "שרלי הבדו" - זמן קצר לאחר שפרסם שוב את קריקטורות הנביא מוחמד. שניים נפצעו באורח קשה. כזכור, בשנת 2015, בעקבות פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד, בוצע על ידי שני מחבלים מוסלמים־צרפתים פיגוע במערכת המגזין, שבו נרצחו 12 בני אדם. המחבל שהגיע לפני חודש וחצי, פליט מפקיסטן, לא ידע שהמערכת הועברה מהמקום.
בצרפת דווקא המנהיגים המוסלמים המתונים שהביעו תמיכה ברפובליקה מרגישים מאוימים, ועכשיו הם מטרה לקיצונים, למשל טארק אוברו, האימאם של בורדו, ונשיא ועד האימאמים, האימאם של דראנסי, חסן שלגומי, פעיל רב־שנים למען התקרבות מוסלמית־יהודית וידיד גדול של ישראל שבה ביקר לא פעם. לדעת גורמים אירופים, השלב הבא במערכה עלול להיות הפעלת חברי האוכלוסייה המוסלמית הקיצונית באירופה נגד המדינות שבהן הם חיים.
התרעות פיקוד העורף