ביידן אמר לכתבים כי האפשרות לשלוח כוחות קרקע אמריקאים לאוקראינה במקרה של פלישה רוסית "לא על הפרק", אך ארה"ב ונאט"ו יידרשו לשלוח כוחות נוספים למדינות האגף המזרחי כדי לתגבר ההגנות שלהם.
בתוך כך, שרי החוץ של שבע הדמוקרטיות העשירות בעולם (ג'י־7) התכנסו אתמול באנגליה כדי לדון בהמשך המתיחות בין רוסיה לבין אוקראינה והמשיכו לשלוח מסרים מאיימים ולפיהם מוסקבה צפויה לתגובה קשה אם תפלוש למדינה השכנה.
שרת החוץ הבריטית ליז טראס ומזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן שוחחו לפני תחילת הכינוס והביעו חשש עמוק לנוכח המשך תגבור הכוחות הרוסיים בגבול עם אוקראינה. הם התריעו כי "פלישה כלשהי תהיה טעות אסטרטגית שתביא להשלכות רציניות".
גם בשיחות שקיים בלינקן עם שרת החוץ החדשה של גרמניה אנלנה בארבוק הם הביעו תמיכה בעצמאותה של אוקראינה, בריבונותה ובשלמות הטריטוריאלית שלה וסיכמו: "יש צורך בתגובה חזקה אם רוסיה תסלים את המצב".
ביום שישי דרש משרד החוץ הרוסי בפומבי כי נאט"ו תיסוג מההצהרה שהתקבלה ב־2008 להפוך בשלב מסוים את אוקראינה ואת גיאורגיה לחברות מלאות בברית הצפון אטלנטית וכי נאט"ו גם לא תציב כלי נשק במדינות שגובלות ברוסיה. "התנהגות בלתי אחראית כזו יוצרת איומים בלתי מתקבלים על הביטחון שלנו ומעוררים סיכונים צבאיים רציניים עבור כל הצדדים המעורבים, עד לשלב של סכסוך בהיקף נרחב באירופה", נמסר ממוסקבה.
אולם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הבהיר כי העמדה של הברית נותרה ללא שינוי. "לכל מדינה יש את הזכות לקבוע את המסלול שלה, כולל באילו סידורי ביטחון היא רוצה ליטול חלק", אמר. "היחסים של נאט"ו עם אוקראינה ייקבעו רק על ידי 30 המדינות החברות ואוקראינה, ולא על ידי אף אחד אחר. אנחנו לא יכולים לקבל מצב שבו רוסיה מנסה להקים מחדש מערכת שבה למעצמות גדולות יש אזורי השפעה שבהם הן יכולות לשלוט ולהחליט מה מדינות אחרות עושות".
התרעות פיקוד העורף