משלחת החילוץ של בית החולים שיבא תל השומר איתרה שטח מתאים לבנייתו, בשבוע הבא, של בית חולים שדה לטיפול בפליטים שעושים את דרכם אל הגבול הפולני בשטח אוקראינה. המשלחת בת שישה חברים בראשותו של פרופ' אלחנן בראון, והיא לוותה על ידי נציגת משרד החוץ סימונה הלפרין.
היא נכנסה מפולין לעומק של 14 קילומטים לתוך אוקראינה לעיירה מושצ'יסקה, 60 ק"מ מערבית ללבוב, שנמצאת על אם הדרך המובילה את הפליטים מלבוב אל מעברי הגבול המרכזיים. מרבית התשתיות עוד יגיעו. בית החולים יכלול תשעה אוהלים עם מחלקות שונות, כולל מחלקת יולדות. יש נשים שיצאו לדרכן כשהן בהריון ושיולדות בדרך תינוקות, פליטים מלידתם.
המשלחת הישראלית התקבלה על ידי ראשת העיר ומנהלי שני בתי החולים המקומיים שכבר מטפלים בפליטים. מדובר ב"פגעי פליטות", לא בפצעי מלחמה המטופלים באזורי הקרבות, בגלל חוסר האפשרות לפנות למערב או לכל מקום אחר את הנפגעים עקב תנאי התחבורה הקשים.
זאת הפעם הראשונה שגורם אזרחי מקים בית חולים שדה מחוץ לגבולות המדינה כדי לסייע לנפגעי אסון הומניטרי. עד כה עסק בזה רק הצבא, אבל אי אפשר להכניס יחידה צבאית לתוך אוקראינה בהקשר הבינלאומי הרגיש של המלחמה הזאת.
האבטחה של בית החולים תהווה בעיה בפני עצמה. אבל הדרישה הגדולה ביותר, אמרו לי גורמי סיוע מקומיים, היא הטיפול הפסיכולוגי, שלו נזקקות הנשים, ובייחוד הילדים, שנעקרו מביתם ולעתים קרובות הופרדו מאבותיהם. יהיה צריך לחשוב על רופאים ופסיכולוגים דוברי רוסית ואוקראינית כדי לתת מענה לצרכים אלה.
הסיפור הבא ממחיש את הסיטואציה המוזרה שיוצרת המלחמה כאן. שני בני זוג שפגשתי במלון, שנראו לי כתיירים, לא התאימו לנוף הכללי של עיתונאים, דיפלומטים, אנשי ארגוני סיוע וביטחון, שאפשר לראות בימים אלה בלבוב. בשיחה שקשרתי איתם התבררה זהותם וגם הבעיה המיוחדת מאוד שהובילה אותם לכאן בעיצומם של ימי המלחמה.
הם מברזיל, והאם הפונדקאית הנושאת את ילדם העומד להיוולד ממש בשבוע הבא, מתגוררת בקייב. הם בקשר איתה, אך במצב ההריון המתקדם שלה היא אינה יכולה לעלות לרכבת הדחוסה שמועדי נסיעתה ומשכה אינם ידועים או למכונית שיוצאת לדרך חתחתים.
"התינוק שלנו ייוולד בקייב בעיצומו של מצב המלחמה והמצור האפשרי. יהיה צריך להעביר אותו לכאן, ואחר כך איתנו לברזיל. שגרירות ברזיל וידידים התגייסו למבצע הזה של הסעת התינוק שייוולד", אמרו ההורים.