פריצת המלחמה עצמה היוותה הישג עצום לשירותים החשאיים של ארצות הברית, שידעו לחשוף הרבה מראש את תוכנית המלחמה הרוסית, למרות ההכחשות הנמרצות ממוסקבה וכן חוסר האמון של האוקראינים עצמם ושל רוב דעת הקהל העולמית. מלחמת הצללים מתחלקת בין השמועות והחשדות שאין להם ביסוס בדוק, לעימות מודיעיני ממשי, שגם בו פעילים כוחות "אפורים" רבים שמידת נאמנותם לצד זה או אחר אינה ברורה.
בלבוב, השער למערב, שבה מתערבבים הפליטים, אנשי כוחות הביטחון, העובדים ההומניטריים, מעט הדיפלומטים שעוד נשארו, הפוליטיקאים והפעילים הלאומנים הרבים, נוצרה בימים אלה אווירה של חשדנות, עד כדי ציד מרגלים.כך למשל, פעיל מקומי שצילם מחסום עם דגל אוקראיני נעצר באשמת ריגול.
האות לחשדנות ולחיסולי החשבונות ניתן בדרגים הבכירים בקייב הבירה, שם נעצר נסטור שורפיץ, פוליטיקאי שהוזכר כמי שעשוי לשמש "איש קש" של הרוסים, כחשוד בצילום אתרים ביטחוניים והעברת הצילומים לרוסים. שירות הביטחון המרכזי הוציא הודעה מסתורית שעל בסיסה הופצו מיד שמועות כי אחד מחברי המשלחת לשיחות עם הרוסים, דניס קירייב, מת, לכאורה, בנסיבות מסתוריות לאחר שנחשף כסוכן רוסי.
כשפורסמה ההודעה המלאה, התברר, שוב לכאורה, כי ההפך הוא הנכון. קירייב הוא אחד משלושת הקורבנות הבכירים שאומנם הוגדרו כ"מרגלים", אך נפלו במבצע חשאי, שטבעו לא פורט, על הגנת המולדת. הנשיא זלנסקי עצמו חושף מעט פרטים על מקום הימצאה של משפחתו, והופעותיו נערכות בהפתעה ותחת שמירה ביטחונית כבדה.
מיד עם תחילת המלחמה הופצו ידיעות על חדירה של יחידות רוסיות חשאיות ומיוחדות לערים הגדולות, כדי לסייע מבפנים לכיבושן. בצדן הוזכרו גם שכירי החרב של מיליציות כמו זו של וגנר, שהייתה פעילה בסוריה ובאפריקה. האוקראינים הפעילו מצדם יחידות ביטחון רשמיות משלהם, אך אליהם הצטרפו גם כל מיני גורמים, פוליטיים או פרטיים, המבקשים לקחת את החוק לידיהם ו"להציל" את המולדת מהחתרנות הפנימית.
התרעות פיקוד העורף