המלחמה במזרח אירופה: שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, אמר היום (שלישי) כי שיחות המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה שמתקיימות באיטסנטבול רשמו התקדמות משמעותית. במקביל, מוסקבה הודיעה על החלטתה לקצץ באופן דרסטי את פעילותה הצבאית בקייב ובצ'רנייב באוקראינה, כך הודיע סגן שר הההגנה אלכסנדר פומין.
פומין אמר כי המהלך נועד "להגביר את האמון בשיחות". זאת, לאחר שמספר סבבים של משא ומתן לא הצליחו לעצור את מה שהפך למסע התשה עקוב מדם. עם זאת, הוא לא הזכיר אזורים אחרים שבהם נראו קרבות קשים, כולל סביב מריופול בדרום מזרח, סומי וחארקוב במזרח וחרסון ומיקולאיב בדרום.
דובר הפנטגון, ג'ון קירבי, אמר ל-CNN כי בשטח לא נראתה דרך לאשש את הדיווחים על הסגת כוחות משמעותיים של רוסיה מרחבי קייב. "אבל ביומיים האחרונים הם הפסיקו לנסות להתקדם אל הבירה", הוסיף.
כמו כן, נציגי המו"מ האוקראינים מסרו כי קייב הציעה לאמץ מעמד נייטרלי בתמורה להבטחות ביטחוניות, כלומר היא לא תצטרף לנאט"ו או תארח בסיסים צבאיים אך תהיה מוגנת ב"סעיף 5" של נאט"ו. עוד הוסיפו כי ישראל, פולין, קנדה, טורקיה עשויות להיות בין ערביות הביטחון של אוקראינה תחת מערכת חדשה.
עוד הוסיפו הגורמים כי ההצעות של אוקראינה כללו גם תקופת התייעצות של 15 שנים לגבי מעמדו של חצי האי קרים שסופח אשר יוכלו להיכנס לתוקף רק במקרה של הפסקת אש מוחלטת.
מנהל המשא ומתן מטעם מוסקבה אמר כי יבדוק את ההצעות האוקראיניות וידווח עליהן לנשיא פוטין, והדגיש כי פגישה בין הנשיאים זלנסקי ופוטין אפשרית רק אם העסקה תחתם על ידי משרדי החוץ. זאת, בניגוד לבקשתם של צוות המו"מ האוקראיני.
בתוך כך, לפני יומיים דווח כי מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן ביקש מישראל להרחיב את הסיוע למען האוקראינים. על פי הדיווח, בלינקן טען כי ארה"ב תשמח אם ישראל תשלח סיוע צבאי למדינה במזרח אירופה. בישראל השיבו שזה לא פשוט ולא יקרה מיד.