מנגד, נראה כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עדיין לא מוכן לוותר ומוכן למלחמת התשה. הקרבות במזרח המדינה נמשכים, ודובר הקרמלין טען בהצרה שפרסם לרגל 100 ימי הלחימה כי "תוצאות מסוימות" כבר הושגו וכי "העבודה תימשך עד להשגת כל מטרות המבצע הצבאי המיוחד".
הצלב האדום הבינלאומי פרסם הצהרה לרגל 100 ימי הלחימה, לפיה היקף ההרס באוקראינה עקב פלישת רוסיה "מנוגד להיגיון". לדברי מנכ"ל הצלב האדום הבינלאומי, רוברט מרדיני, "יהיה קשה להגזים בשיעור שהסכסוך המזוין הבינלאומי באוקראינה גרם לאזרחים במהלך 100 הימים האחרונים".
"היקף ההרס בערים נוגד את ההבנה. בתים, בתי ספר ובתי חולים נהרסו ואזרחים סבלו מזוועות הסכסוך, עם אבדו חיים ומשפחות שנקרעו", אמר. "אלפים מהם חיים עם הייסורים שלא ידעו מה קרה ליקיריהם, כולל קרובי משפחה של שבויי מלחמה. חשוב גם לזכור שחלק מהאזורים סבלו לא 100 ימים של סכסוך מזוין, אלא שמונה שנים ממנו, ואנשים רבים ספגו טרגדיות מרובות".
סוכנות האו"ם לפליטים כתבה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה כי "שליש מאוכלוסיית אוקראינה נאלצה לברוח תוך 100 ימים", והוסיפה כי הסוכנות מתמקדת בהגנה ובמחסה לאוקראינים.
לפי הדוח, בעקבות כישלון התוכנית הראשונית, באמצעות הנחות תכנון כוזבות וביצוע טקטי לקוי, רוסיה התאימה את המשך הלחימה כדי להתמקד במחוז דונבאס, שם רשמה הצלחה טקטית. רוסיה שולטת ביותר מ-90% ממחוז לוהנסק וצפויה להשלים את השליטה בשבועיים הקרובים.
אמנם, רוסיה לא הצליחה לייצר תמרון או תנועה בחזיתות או בצירים אחרים, כאשר כולם עברו למגננה. בהשוואה לתוכנית המקורית של רוסיה, אף אחת מהיעדים האסטרטגיים לא הושגה. על מנת שרוסיה תשיג צורה כלשהי של הצלחה תדרוש המשך השקעה עצומה של כוח אדם וציוד, וסביר שייקח עוד זמן רב.
המלחמה כבר גבתה את חייהם עשרות אלפי חיילים ואזרחים, בהם אלפי תושבים תמימים שנרצחו בהפצצות חסרות אבחנה של הרוסים ובמעשי טבח שזעזעו את העולם, ערים שלמות הפכו לעיי חורבות ומיליונים נמלטו מבתיהם. רוסיה ספגה סנקציות חסרות תקדים, אולם גלי ההדף של המלחמה מורגשים בכל העולם עם משבר מזון ועליות מחירים.
לסיכום 100 הימים הראשונים, מעריב אונליין מגיש את "מילון המלחמה" שמציג אירועים, מקומות, שמות ומגמות מרכזיים שאפיינו את מאה הימים הראשונים וצפויים להשפיע רבות גם על הימים הבאים של המלחמה – שסופה עדיין אינו ידוע.
האי הסלעי הקטן בים השחור, מול החוף הדרום מערבי של אוקראינה, הפך כבר ביממה הראשונה לאחד הסמלים של המלחמה כאשר לוחמי משמר החופים סירבו להיכנע וקראו לעבר ספינת המלחמה הרוסית מוסקבה "לכי להזד...". למרות זאת, הרוסים כבשו את האי, אולם ספגו לא מעט אבדות של לוחמים וציוד בהתקפות נועזות של האוקראינים.
אחד מאמצעי הלחימה הראשונים שנשלחו לאוקראינה היה טיל הג'אוולין האמריקאי נגד טנקים שהוכיח את יעילותו מול טורי השריון הרוסיים שנותרו מפויחים בצדי הדרך. המם "סנט ג'אוולין", שמציג את מריה הקדושה אוחזת בטיל, הפך לאמצעי גיוס תרומות עבור הצבא עם אביזרים נלווים מגוונים, כאשר אפילו שר ההגנה אולכסיי דנילוב דגמן חולצה עם הלוגו, ובשבוע שעבר אף הופיע ציור ענק של סנט ג'אוולין על קיר בניין בקייב.
סירוב לאפשר העברת כלי נשק לאוקראינה, התנגדות לחרם מוחלט על ייבוא אנרגיה מרוסיה וגינוי עמום לפשעי המלחמה בבוצ'ה - הונגריה בהובלתו של ראש הממשלה, ויקטור אורבן, מפגינה קו פייסני כלפי מוסקבה שמאיים על אחדות השורות בתוך האיחוד האירופי ומעורר גם את זעמם של בעלי הברית בפולין שהודיעו כי ישקלו מחדש את יחסיהם עם בודפשט. הנשיאה הטרייה, קטאלין נובאק, אמנם גינתה את הרוסים וקראה לחקירה, אבל אורבן עדיין קובע את הטון המתריס.
רוסיה ויתרה על הניסיון לכבוש את קייב במערכה הראשונה של המלחמה (אבל אולי תנסה לבצע מהלך חוזר בהמשך); אוקראינה ויתרה על המשך ההתבצרות של הלוחמים במפעל אזובסטל במריופול כדי להציל את חייהם אחרי יותר מ-80 יום של התנגדות תחת אש כבדה; מזכיר המדינה לשעבר, הנרי קיסינג'ר, הציע לאוקראינה לוותר על השטחים שרוסיה כבשה ונענה בתגובות נזעמות שמציעות לו לשוב לעבר ולהפסיק לשתף פעולה עם הרוסים. השאלה היא מי יעשה את הוויתור המכריע שיביא לסיומה של המלחמה.
רוסיה שיגרה אלפי טילים מדגמים שונים לעבר אוקראינה מאז פרוץ המלחמה, כולל טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילי אוויר-קרקע ממטוסים. גולת הכותרת הייתה השימוש המבצעי הראשון בטיל שגא-קולי (היפר סוני), טיל שטס במהירות שגבוהה יותר מפי 5 ממהירות הקול, כאשר ב-19 במרץ הודיעה רוסיה על ירי של טילי קינז'אל שיכולים להגיע למרחק של 2,000 ק"מ. יותר מהרצון לפגוע במטרות בתוך אוקראינה, זה היה מסר ישיר לעבר המערב לגבי היכולות הרוסיות המתקדמות.
המלחמה פגעה בכל התושבים באוקראינה, אולם מי שסובלים במיוחד הם הילדים שחייהם השלווים והתמימים התנפצו בבת אחת והפכו לטראומה שתשפיע עליהם לעוד שנים ארוכות. לפי נתוני האו"ם, לפחות שני ילדים נהרגים מדי יום ברחבי המדינה, כשני שלישים מכל הילדים נעקרו מבתיהם, חלקם תועדו חוצים לבדם את הגבולות למדינות השכנות, ו-5.2 מיליון ילדים אוקראינים זקוקים לסיוע הומניטרי חיוני.
מתנדבים מרחבי העולם, כולל מישראל, התגייסו לקריאות מאוקראינה והגיעו כדי להצטרף ללחימה נגד הרוסים במסגרת לגיון הזרים הבינלאומי של הצבא. הציפיות היו שעשרות אלפי לוחמים יגיעו, אולם ההערכות כעת הן שמדובר במאות או אלפים בודדים שחלקם כבר חזרו לארצותיהם, לא פעם מתוסכלים ממחסור בציוד או אחרי ששרדו תקיפות רוסיות אכזריות.
עיר הנמל בדרום מזרח אוקראינה נחשבה יעד הכרחי עבור המאמץ הרוסי ליצור רצף יבשתי עד חצי האי קרים. ההפגזות וההפצצות הקשות ביותר שנראו באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, שמחקו שכונות שלמות והותירו יותר מ-20 אלף הרוגים לפי ההערכות, הפכו את העיר לעיי חורבות, בעוד מפעל אזובסטל ניצב כמעוז אחרון עם מאות לוחמים שהמשיכו להתבצר על אף התנאים הבלתי אנושיים. רק אחרי יותר מ-80 יום של מאבק הרואי, הלוחמים צעדו לשבי והעיר נפלה סופית לידי הרוסים.
הברית הצפון אטלנטית חיפשה את עצמה מאז קריסת ברה"מ ולא ידעה שדווקא ולדימיר פוטין הוא שיזריק לה חיים חדשים. מיד אחרי הפלישה, נאט"ו הגיבה בתגבור מסיבי של כוחות קרקע ואוויר לצד מערכות הגנה לאורך הגבול המזרחי שלה כדי להרתיע את הרוסים מפני כל ניסיון להרחיב את התוקפנות. אולם המכה הגדולה ביותר עבור פוטין, ששאף לעצור את התרחבות נאט"ו, צפויה להיות ההצטרפות העתידית של שבדיה ופינלנד שוויתרו על שנים ארוכות של ניטרליות כדי לזכות במעטפת ההגנה של הברית הצבאית.
מדינות המערב איימו כי פלישה רוסית תביא לסנקציות מיידיות – והן יישמו זאת, יותר מאי פעם. חשבונות הבנקים של בכירי המדינה ובני משפחותיהם ואוליגרכים המקורבים לקרמלין הוקפאו ונכסיהם הוחרמו, בנקים נותקו מהמערכת הפיננסית, המרחב האווירי נסגר בפני מטוסים, ספורטאים סולקו מתחרויות ועסקים בינלאומיים נטשו את רוסיה. הסנקציות הכו שוב ושוב ברוסיה, אבל גלי ההדף הורגשו בכל העולם.
עם תחילת המלחמה, הכריזה ממשלת ישראל על מבצע "עולים הביתה" לקליטת עולים מאוקראינה וסביבתה. באמצע מאי, נחצה רף 20 אלף העולים, הרוב המכריע שלהם מאוקראינה והיתר מרוסיה ומבלארוס. הם שוכנו בבתי מלון ומרביתם כבר נקלטו ביישובים, והמבצע הוכיח כי בעת צרה, יהודים ברחבי העולם יכולים לשאת עיניהם לישראל כבית חדש.
כבר יותר מ-20 שנה שהוא המנהיג הבלתי מעורער של רוסיה והחוקה גם מאפשרת לו להמשיך ולהנהיג את רוסיה עוד יותר מעשור, אולם ההחלטה שקיבל לפלוש לאוקראינה מסתמנת כטעות הקריטית ביותר שעשה. האיש ששאף לשקם את מרחב ההשפעה של ברה"מ ולהדוף את נאט"ו הרחק מגבולות רוסיה גרם לארצו להיות מבודדת מאי פעם ועלול למצוא את עצמו על כס הנאשמים בפשעי מלחמה ואולי גם למצוא את עצמו מסולק מהקרמלין אם מקורביו יחליטו שהמשך כהונתו מסכן את המדינה.
36 שנה אחרי האסון הגרעיני הכבד בהיסטוריה, הכור המפורסם בעולם שוב עמד בסכנה. הרוסים הצליחו להשתלט על המתחם ביום הפלישה הראשון והחזיקו באנשי הצוות שנאלצו לעבוד מסביב לשעון בתנאים קשים ותחת איומים. כללי הבטיחות הנוקשים היו רק המלצה עבור הרוסים, שאפילו חפרו שוחות ביער הרדיואקטיבי שליד הכור, והיה חשש כבד שדליפה חדשה היא רק עניין של זמן. אחרי יותר מחודש, הרוסים נסוגו והעולם שוב נשם לרווחה.
הלהקה הססגונית הגיעה לאירוויזיון בטורינו כנציגת אוקראינה כברירת מחדל אחרי שהמועמדת שנבחרה בתחרות הקדם סולקה בשל האשמות של תמיכה ברוסיה, אבל מיד זכתה לאהדה ציבורית ונחשבה מועמדת המובילה לניצחון. השיר "סטפניה" לא ריגש את השופטים במרבית המדינות המשתתפות, אולם כאשר הגיעה ההצבעה המכרעת של קהל הצופים, קאלוש דהרה לניצחון עם מהפך אדיר. הלהקה שבה מיד לאוקראינה והתגייסה לסייע למאמץ המלחמתי, כולל מכירת הפרס כדי לממן רכישת כלי טיס לכוחות הביטחון.
אחד המיתוסים הגדולים של המלחמה היה הטייס האוקראיני המסתורי שנטען כי הצליח להפיל לבדו שישה מטוסי קרב רוסיים בשעות הראשונות של הפלישה ובהדרגה שויכו לו עשרות הפלות בקרבות אוויר. שמותיהם של טייסים שונים הועלו כמי שעומדים מאחורי הדמות, אבל בסופו של דבר הודו בחיל האוויר כי הוא רק אגדה ו"רוח הרפאים" מעולם לא היה קיים.
השיחות הישירות בין אוקראינה לבין רוסיה נפתחו ימים ספורים אחרי הפלישה והמשלחות קיימו מספר סבבים של מפגשים ישירים בבלארוס ובטורקיה לצד שיחות וידיאו, אבל לא נרשמה שום התקדמות לעבר הפסקת אש. שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם ומאשימים זה את זה באחריות להקפאת השיחות ולהסלמה בלחימה, אולם גם קייב וגם מוסקבה יודעות שבסופו של דבר שהסכם השלום שיסיים את המלחמה יושג על שולחן המשא ומתן – ובמיוחד בשיחות ישירות בין שני הנשיאים.
התרעות פיקוד העורף