בשבוע שעבר אמר ביידן כי אישור הסנאט לצרף את פינלנד ושוודיה לנאט"ו מראה את מחויבותה של ארצות הברית לברית. "אני ממתין בציפייה לחתום על הפרוטוקולים של ההצטרפות ולברך את פינלנד ושוודיה", אמר והוסיף: "ההצבעה ההיסטורית מבטיחה שהברית שלנו מוכנה לפגוש באתגרים של היום ומחר".
כזכור, שבדיה ופינלנד הגישו בקשה רשמית להצטרף לנאט"ו בחודש מאי האחרון, חרף האיומים מצד רוסיה כי הדבר יהווה "סיבה לכפות תגובה".
בסמוך להצהרת פינלנד כי בכוונתה להגיש את הבקשה, נמסר מהקרמלין כי הדבר "בהחלט" מהווה איום על רוסיה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי "הרחבת הברית הצבאית לא תהפוך את אירופה, או את העולם יציבים יותר". עוד ציין במהלך שיחת ועידה עם עיתונאים, כי הצעדים של פינלנד הם "סיבה לחרטה" ו"סיבה לכפות תגובה סימטרית".
פינלנד חולקת גבול באורך של למעלה מאלף קילומטרים עם רוסיה, וידעה לאורך השנים יחסים מורכבים עם מוסקבה. במשך שנים ניסו במדינה לשמור על יחסים ניטרליים עימה, וודאי בהיבט הצבאי, ולמרות היחסים עם נאט"ו - עד כה נמנעו מלהצטרף לארגון.
עם זאת, הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב-2014 וסיפוחו לשטחה, והמלחמה שבה פתח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוף חודש פברואר מול אוקראינה - רק עודדו את הלסינקי להאיץ את ההתקרבות לברית הצבאית. למעשה, מאז ה-24 בפברואר חל שינוי משמעותי בדעת הקהל הפינית בנושא, ו-75 אחוזים מהפינים תמכו בצעד זה - לעומת 25 אחוזים בלבד לפני כן.
ההחלטה של פינלנד עודדה את שוודיה לנקוט בצעד דומה, לאחר שגם בשטחה חל גידול בשיעור התמיכה בהצטרפות לברית וגם מפני שלא רצתה להיות המדינה הנורדית היחידה מחוץ לברית.
התרעות פיקוד העורף