הכנס השנתי של הג'רוזלם פוסט חזר לניו יורק. היום (שני) אחר הצהריים (שעון ישראל) התכנסו בגותהם הול שבברודווי, דיפלומטים, יזמים, וחדשנים מהמובילים בעולם לאירוע שבו מציין הג'רוזלם פוסט 90 שנה להקמתו.
ראשון הדוברים היה רונאלד לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי ונשיא הועידה השנתית של קבוצת הג'רוזלם פוסט, שאמר: "אנשים בעולם מגרדים בראש ושואלים למה ישראל צריכה כל כך הרבה בחירות. בארה"ב יש שתי מפלגות גדולות. ישראל צריכה שינוי בשיטה האלקטורלית שלה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין לה ראש ממשלה במשרה מלאה".
אחריו נאם ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, שאמר: "כשיהודי, מוסלמי ונוצרי נכנסים לסטארט-אפ, זו לא בדיחה אלא המציאות בירושלים. בירושלים כיון יש מעל ל-600 חברות טכנולוגיה עם מעל ל-20 אלף עובדים. אנחנו בונים את העיר, מזרח ומערב, עבור כל התושבים".
שר הביטחון, בני גנץ, נאם ואמר: "אני לא אדבר כאן על הבחירות. אנחנו ממשיכים לחזק את הקשרים בין ארצות הברית וישראל. בנוגע לאיראן, כמו בשיר של רוברט פרוסט, אנו עומדים בפני שתי דרכים. התרחיש הראשון הוא המדאיג, ובו איראן מצליחה לקרוע את האזור. היא מתבססת באמצעות שלוחותיה ומספקת להן נשק מתקדם, מוציאה תקציב עצום על טרור ומתבססת עם תשתית טרור אזורית. זה יקרה אם לאיראן יתאפשר להשיג את הנשק הגרעיני המסוכן הזה. המודיעין שלנו מאשר דיווחים על התקדמות איראן. איראן משתמשת יותר ויותר בצנטריפוגות מתקדמות, כולל במתקנים התת-קרקעיים".
גנץ חשף בנאומו מפת מתקנים של ייצור אמל"ח בסוריה עבור איראן: "אתר זה, במיוחד המתקן התת-קרקעי במסיאף, טומן בחובו סכנה משמעותית לישראל ולאזור. בנוסף, האיראנים פועלים כיום לבניית תעשיות טילים ונשק בלבנון ובתימן. אם המגמה הזו לא תיעצר תוך עשור, הם יקדמו את התעשייה האיראנית ברחבי האזור תוך ייצור נשק והפצת טרור".
"אך יש גם תרחיש אחר. כדי להתמודד עם התוקפנות האיראנית, עלינו להרחיב את שיתוף הפעולה עם שותפים אזוריים. ראשית עלינו לחזק את הקשרים התעשייתיים והכלכליים ולאחר מכן שיתוף פעולה צבאי תחת מטריית CENTCOM. שנית, כדי להתמודד עם שאיפותיה הגרעיניות של איראן, איננו יכולים להתפשר. עלינו להתעקש על ביטחון אזורי וגלובלי. ללא קשר לפתרון דיפלומטי, עלינו להבטיח הרתעה צבאית אמינה", הוסיף גנץ.
אחרי גנץ נשא דברים מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין: "2021 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי. המספרים הם בלתי יאומנו, ההייטק הוא מעל ל-50 אחוז מהייצוא הישראלי".
אחרי עלה לבמה אחד ממייסדי וייז, גם הוא עונה לשם אורי לוין, ושוחח עם הכתבת מעיין הופמן: "אני חושב ש-Waze הייתה סמל בהיי-טק הישראלי כדי לבנות סטארט-אפ להשפעה עולמית. יזמים רבים אומרים ש'אני רוצה לשחזר את זה כדי לבנות משהו שיכול להשפיע, להיות גדול יותר מ-waze'. אני חושב שהייתי החד-קרן הראשון וסימנתי את הדרך לכל השאר".
הדובר הבא היה הפילנתרופ ואיש העסקים סילבן אדאמס, שהתייחס לתדמיתה הבינלאומית של ישראל: "ישראל אינה מובנת משתי סיבות; הקו היציב של סיקור תקשורתי שלילי ועבודתן של קבוצות כמו BDS. הפרויקטים שלי מכוונים לרוב האנשים, אני מכנה אותם הרוב השקט. הם לא פוליטיים וכנראה יש להם דעה שלילית על ישראל. אז כמעט 100% מבינים שישראל שהם רואים אינה דומה למה שהם ציפו".
עוד נשא דברים אבי בנלולו, מנכ"ל "יוזמת אברהם": "גדלנו כשהמדפים שלנו מלאים בספרים על הסכסוך הערבי הישראלי. אבל ההסכמים שינו את כל זה. יש סכסוך פלסטיני ישראלי, סכסוך פלסטיני איראני, אבל ישראל כבר לא מסוכסכת עם העולם הערבי. כולם במזרח התיכון מקבלים את זה".
לאחר כן התקיים פאנל שגרירים בהשתתפות שגריר בחריין בארצות הברית, שיח' עבודללה בין ראשיד, שגריר מרוקו באו"ם, עומר הילאלה, ושגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן. "שגרירים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל מרגישים יותר בנוח לשוחח איתי, רואים את ההתקדמות", אמר ארדן על השפעת הסכמי אברהם.
"הדרך היחידה לעצור את איראן היא לבודד אותהן בתוך האו"ם ובמקומות אחרים, להפעיל את ה-Snapback כדי להביא סנקציות משתקות על איראן, ולהציב לאיראן איום צבאי אמין. רוזוולט אמר 'דבר ברכות אבל תשא מקל גדול'. דיברנו ברכות עם איראן במשך שנים, וזו אולי הפעם האחרונה להציג בפניהם איום צבאי אמין כדי לגרום להם להפסיק", המשיך ארדן.
"מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעבוד במקביל כדי להבטיח שיהיה איזשהו דיאלוג עם איראן, כי בלי דיאלוג ודיפלומטיה זה הופך למשימה קשה", הוסיף השגריר הבחרייני.
בהמשך עלה לבמה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לראיון. כשנשאל מה היה עושה כיום, אם היה ראש הממשלה, בנושא האיראני, השיב: "עסקתי באיראן מהיום הראשון, הדבר הראשון שהייתי צריך להתמודד איתו כשהפכתי לראש ממשלה בן לילה כשאריאל שרון התמוטט, תוך שניות הדבר הראשון שעשיתי היה לדון בדבר מסוים בנוגע לאיראן, שהיה דחוף מאוד. אף פעם לא דיברנו על זה במשך כל השנים שהיינו באחריות. עשינו הרבה דברים שלא דיברנו עליהם. האיראנים יודעים. הם יודעים למה עדיין אין להם פצצה גרעינית. זה לא בגלל המחויבויות שלהם, זה בגלל מה שישראלים מאוד חכמים ואמיצים עשו לפני שנים רבות, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות במקום לצאת בהצהרות פרובוקטיביות וליצור פחד".
סוגיה מרכזית נוספת שתעלה במהלך הכנס היא ההתמודדות עם מימון הטרור ברחבי העולם, בדיון בו ישתתפו מנכ"לית ארגון שורת הדין עו"ד ניצנה דרשן לייטנר וסטיוארט פורס, אביו של טיילור פורס שנרצח בפיגוע בישראל ועל שמו יש חוק אמריקאי.
פאנל בנושא "אתגרים בפני עיתונאים ב-2022", יכלול את ברט סטפנס, בעל טור בניו יורק טיימס, אריק גרטלר ולורה קורנפילד. בין הדוברים המובילים בכנס, ניתן יהיה למצוא גם את מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין, מיכל גרייבסקי, מומחית לביטחון לאומי ותקשורת ומארק קוואלייר, בכיר בחברת אל על.