בפתח דבריו, כתב חמאדה כי "פרשת מהסא אמיני לא נעצרה על ידי הדיכוי האלים של המשטר, אלא התפתחה לנושא של התנגדות עממית לכל המשטר של הרפובליקה האסלאמית. מי שעוקב מקרוב אחר המהפכה הנשית נגד לבית הרעה, מבין עד מהרה שהנושא גדול מכך, ואינו קשור רק לממד הדתי או התרבותי, אלא גם לממד הפוליטי - אידיאולוגי. יש דור חדש באיראן שיוצא לרחובות בכך שהמשטר לא מבטא את שאיפותיו של מיליוני האיראנים".
חמאדה הוסיף כי "בעיראק מתקיימת התקוממות נגד ההגמוניה האיראנית באמצעות כלים מקומיים, שבחזיתו עומדים הכוחות הפוליטיים ומחזיקים בכוחות צבא במסגרת מה שמכונה "הגיוס העממי". כוחות הגיוס העממי הם למעשה מיליציות עדתיות - עיראקיות, המזוהות עם משמרות המהפכה של איראן והן נמצאות תחת הפקודות מטהרן בנושאי ליבה, בדיוק כמו חיזבאללה בלבנון, מה שמותיר לו שוליים לפעול בתוכם, וכך מתקבלות ההחלטות המרכזיות".
לדבריו, "מה שחשוב, זה מה שקורה באיראן עצמה. אם המשטר יצליח לכבות את להבת המהפכה בברזל ובאש, הבעיה תישאר סמויה. במילים אחרות, המשטר מזדקן ואיטי ואינו מסוגל לספק תשובות משכנעות לתשעים מיליון איראנים, לגבי העתיד תחת שלטון התאוקרטיה. ייתכן שאיראן בתהליך של הפיכה לדיקטטורה צבאית, לאחר היעדרותו של המנהיג העליון הנוכחי, עלי חמינאי. אם נוסיף את הקרקע הרועדת מתחת לרגלי עמודי המשטר באיראן, ניתן לומר שהפרויקט האיראני רועד, ובטווח הנראה לעין עשוי להיכנס להתאוששות. בהתחשב בכך שהטלטל באיראן ועיראק משתקף באופן שוטף בשאר הזירות, כמו איראן, סוריה, עזה ותימן, חשוב למנוע מטהרן, בכל האמצעים האפשריים, להשיג פצצה גרעינית".
התרעות פיקוד העורף