"לא היה קל לצאת משם, נהגי מוניות לא הסכימו לעשות את הנסיעה, כבישים סגורים. היה מאוד קשה", אמר הופמן בפתח דבריו, "יצאתי אתמול ב־12 בצהריים והגעתי לאנקרה בשלוש בלילה. הייתי באוטו 15 שעות רצוף".
"הדרך נראית ממש נורא, בניינים קרסו, זוועה לראות את המקומות שם", הוסיף, "אני הייתי במלון בזמן הרעידה, ברוך השם המלון טוב יחסית, נשאר שלם אבל מלא סדקים".
לאחר מכן אמר הופמן כי "לא היה קל להימלט, ישנתי באמצע הלילה, ופתאום אני מרגיש שאני נזרק מצד לצד. קמתי בשיא המהירות, ירדתי למטה, זה היה בארבע בבוקר. כולם יצאו מהמלון בטירוף, היה 0 מעלות בחוץ, כפור אימים, אנשים עמדו בלי כלום. ממש מחזה מזעזע".
"עד שש וחצי בבוקר אף אחד לא העז לחזור למלון, הביאו לנו מגבות במקום שמיכות בשביל לתפוס טיפה חום, ואז אנשים התחילו לחזור למלון, אני עדיין פחדתי, עד שבערך בשבע ועשרים אמרתי 'אם אנשים יחפשו אותי אנשים יהיו בהיסטריה שלא ישיגו אותי', כי הטלפון שלי נשאר בחדר. הלכתי לעסקים, הלכתי לפקח על מפעל של העבודה. הייתי בקומה שביעית, הייתי צריך לרוץ שמונה קומות למטה, פחדתי מאוד להיכנס", ציין.
לסיום אמר הופמן: "הצלחתי ליצור קשר עם המשפחה, כל האזור שלי לא היה חשמל וגז, הפלוס שלי היה שבמלון שאני הייתי יש גנרטור חזק מאוד ולכן היה לי כל המון חשמל להטעין את הטלפון. ניצלתי בציפורניים, הרגשתי את הרעידות, אל ידעתי אם אני אצליח להגיע למטה. ראיתי מלא סדקים בקירות, פחדתי שיקרוס לי פתאום".
התרעות פיקוד העורף