בתוך כך, הגדוד השתתף במספר תקיפות על עמדות אוקראיניות באזור דונבאס, במזרח המדינה, בסוף פברואר ותחילת חודש מרץ וספג אבדות כבדות. אחד החיילים בגדוד סיפר ל"רדיו אירופה החופשית", כי "לא נשאר כלום מהגדוד". עוד דווח, כי מגויסים אף ביקשו "רחמים" מפוטין והקרמלין, אך ידעו כי "לא ניתן לסמוך על המצב הקשה כדי להניע את הקרמלין לשנות את האופן שבו פרש את כוחותיו".
הגדוד החדש נמצא תחת "החטיבה הסלבית הראשונה", השייכת לצבא הרפובליקה העממית של דונצק. מספר האבדות הרב לא מפתיע, בהתחשב בעובדה כי החטיבה משתמשת בציוד סובייטי ישן, כמו טנקים מדגם T-72, אשר יוצרו בברית המועצות כבר בשנות ה-70 המוקדמות. כמו כן, בידי החטיבה גם נגמ"שים מיושנים מסוג BMP-1, אשר יוצרו בשנות ה-60, ותותחי הוביצר 2S1.
עוד נמסר, כי האבדות בגדוד החדש היו כה גבוהות, לאחר סדרה של תקיפות כושלות, עד שקרובי משפחה של המגויסים פנו פעם אחר פעם לפוטין, בבקשה להקל עליהם. לטענת אחד החיילים, "נשלחנו לקו הלחימה ללא תחמושת והכשרה מתאימה". באופן לא מפתיע, הבקשות נענו בשלילה. גורמים צבאיים אף החרימו את הטלפונים הסלולריים של החיילים, ואף עצרו שניים מהם בגין המרדה.
עוד סיפרו גורמים אוקראינים, כי כוחות נ"ט התחבאו לאורך השדות בסמוך לוולדאר, והיו חמושים בטילים מונחי אינפרא-אדום אמריקאים וטילים מונחי לייזר מתוצרת אוקראינית. במרחק רב יותר, התמקמו להן סוללות ארטילריה. "טורי הטנקים הרוסים הפכו לפגיעים, ברגע שהחל הירי, הרוסים נבהלו וניסו להסתובב. במקביל, התחלנו לפגוע בכלי רכב משוריינים, כאשר גם סוללות הארטילריה פתחו באש ופגעו בחיילים רוסים", אמר הקצין ולדיסלב באיאק.
התרעות פיקוד העורף