הוועדה אמרה ששלושת הפיזיקאים "הדגימו דרך ליצור פולסים קצרים ביותר של אור שניתן להשתמש בהם כדי למדוד את התהליכים המהירים שבהם אלקטרונים נעים או משנים אנרגיה", אשר "העניקה לאנושות כלים חדשים לחקור את עולם האלקטרונים בפנים אטומים ומולקולות".
בשנת 1987 גילתה ל'הולייר שצלילים רבים ושונים של אור הופיעו כאשר היא העבירה אור לייזר אינפרה אדום דרך גז אצילי. כל צליל על הוא גל אור עם מספר נתון של מחזורים עבור כל מחזור באור הלייזר. הם נגרמים על ידי אינטראקציה של אור הלייזר עם אטומים בגז; זה נותן לכמה אלקטרונים אנרגיה נוספת שנפלטת כאור. ל'הולייר המשיכה לחקור את התופעה הזו, והניחה את הקרקע לפריצות דרך הבאות.
בשנת 2001, פייר אגוסטיני הצליח לייצר ולחקור סדרה של פעימות אור עוקבות, שבהן כל פעימה נמשכה רק 250 אטו-שניות. במקביל, פרנץ קראוס ערך סוג אחר של ניסוי, כזה שאפשר לבודד דופק אור בודד שנמשך 650 אוטו-שניות. לדברי הוועדה, "תרומותיהם של חתני הפרס אפשרו לחקור תהליכים כה מהירים עד שלא ניתן היה לעקוב אחריהם".
התרעות פיקוד העורף