לדבריו, "העסקה בנויה כך שהיא נותנת תמריץ לשחרור כל הנשים והילדים. זו עסקה לגבי כל הנשים והילדים", הדגיש הגורם הבכיר. "אנשי חמאס טענו כי אין להם דרך כרגע לאתר כל הנשים והילדים, אולם הם הבהירו לקטארים כי בכוונתם לעשות כן בזמן ההפוגה".
בממשל הדגישו כי למרות שישנם חטופים שאינם מוחזקים בידי חמאס, אלא אצל הג׳יהאד האיסלאמי וארגונים אחרים, האחריות היא על חמאס לשחרר את כולם. עוד הוסיף הבכיר כי בוושינגטון מקווים שההסכם יוביל להפוגה גם בגבול הצפוני.
ארצות הברית סבורה כי ההפוגה במסגרת הסכם שחרור החטופים צריכה לשמש גם להכנסה משמעותית של סיוע הומניטרי לרצועת עזה וכי היא תעניק לארגונים הומניטריים הפועלים באזור ודאות לכך שהם יכולים לפעול בבטחה. הגורם סירב להתייחס לכוונת ישראל להמשיך בלחימה לאחר תום העסקה, אך אמר כי ניתן להשתמש מונחים ״הפוגה״ או ״הפסקת אש״ באופן שווה לתיאור המצב.
הגורם הבכיר ציין כי לגבי הפתרון ארוך הטווח לעזה, הנשיא משוכנע שהדרך לישראל בטוחה עוברת במדינה פלסטינית והוא נחוש לעשות הכל כדי להביא לכך כשיגמר המשבר.
בהמשך התייחס הבכיר למעורבות ארצות הברית במגעים בין ישראל לחמאס, ואמר: "הנשיא ביידן היה מעורב באופן אישי במגעים ומיד אחרי שבעה באוקטובר פנו ישראל וקטאר לארה״ב והביעו את רצונם בעסקה. "הממשל החליט להקים מעין תא שיפעל בחשאיות וינהל את המגעים בין ישראל, קטאר וארה״ב ולעתים גם מצרים. למן ההתחלה התברר כי חמאס מתנה את שחרור החטופים בהכנסת סיוע ודלק לרצועת עזה וכי ישראל קושרת מתן הפוגות הומניטריות בשחרור חטופים.
למחרת אישר קבינט המלחמה את עקרונות ההסכם והשר דרמר יחד עם ראש המל״ל הנגבי עמדו בקשר רצוף עם היועץ לבטחון לאומי של ארה״ב ונפגשו עם שליחו של הנשיא ברט מקגורק בישראל.
ב-17 בנובמבר, אחרי נתק של כמה ימים בין קטאר לחמאס, שוחח ביידן שוב עם אמיר קטאר ואמר לו שהגיע הזמן לסגור עסקה. אחרי השיחה נפגשו נציגי הצדדים בדוחא וניסחו מסמך בן חמישה עד שישה עמודים המפרט את ההסכם. התשובות הסופיות התקבלו ב-19 בנובמבר אחרי שיחה של מקגורק עם ראש המודיעין המצרי.
התרעות פיקוד העורף