עשרות הונגרים צעדו השבוע בעיירה פקש לציון 80 שנה לגירוש יהודי המקום. אנדריה סימיוני מארגון March of Life אמרה ל"מעריב": "הארגון שלנו נוצר על ידי קבוצת נוצרים בגרמניה, שהבינו שההורים והסבים שלנו עשו פשעים נוראיים נגד יהודים".
עוד הוסיפה סימיוני: "אנו רוצים להביע את ההתנצלות שלנו כלפי העם היהודי. גם ההורים שלי שגרו כאן בהונגריה לקחו רכוש של יהודים שגירשו. צריך להגיד: 'עמדנו מנגד ולא פעלנו מספיק'".
הכומר ת'ומס ד'נגני הוסיף: "יש מקרים של חסידי האומות העולם שעמדו מול הנאצים והצילו המון יהודים. אבל אנחנו, בפקש, לא עשינו את זה ועל כך חטאנו. אנו מחויבים לבקש סליחה על הפעולות שעשינו".
ד"ר יאנוס האנול, היסטוריון מקומי, טען: "לפני 80 שנה, בשבוע הראשון של יולי, פונה גטו פקש. יהודי העיירה גורשו ונעלמו באושוויץ ב־8 ביולי 1944. פקש היא אחת העיירות היהודיות העתיקות בהונגריה. לפני 100־150 שנה עשירית מאוכלוסיית העיירה עדיין הייתה יהודית".
עוד הוסיף כי "היו בתי כנסת, בית דפוס עם אותיות עבריות, והישיבה הייתה מהמפורסמות והוותיקות בהונגריה. כ־800 יהודים גורשו בשואה, רק כמה עשרות חזרו מהמחנות. אני מודע לעבר שלנו, ועכשיו אני מרכין ראשי בפני כל קורבנות השואה".
עטילא אורבן, סגן הנשיא של המחוז, חיזק גם הוא את הדברים: "חטאנו ואנו לא יכולים לשכוח את החטאים שעשינו. אנו רק יכולים לקוות שהצעדה שלנו היום נותנת טיפת מנוחה לאלה שגרמנו להם עוול".
חברת פרלמנט ההונגרי לשעבר אניטה הרינגס, שגרה בפקש ומועמדת להיות ראש העירייה, אמרה ל"מעריב": המצעד הזה חשוב לי באופן אישי. אני נשואה ליהודי ושומרת על אורח חיים יהודי מסורתי בבית. אם הייתי חיה אז בעיירה, היו הורגים גם אותי ואת ילדיי".
התרעות פיקוד העורף