בעקבות המתקפה האיראנית חסרת התקדים על ישראל ביום שלישי האחרון, קולות רבים בישראל קוראים לתגובה צבאית נחרצת, כולל אפשרות של תקיפה על מתקני הגרעין באיראן. ניתוח מעמיק שנערך בפייננשל טיימס מגלה כי מבצע כזה יהיה אחד האתגרים הצבאיים המורכבים ביותר שישראל התמודדה איתם מעודה, עם סיכויי הצלחה נמוכים ללא תמיכה אמריקאית משמעותית.
התקיפה על מתקני הגרעין האיראניים מציבה שורה של אתגרים לוגיסטיים מורכבים בפני חיל האוויר. האתגר הראשון הוא המרחק העצום. המרחק בין ישראל למתקני הגרעין באיראן עולה על 1,000 קילומטרים. מסלול הטיסה ידרוש חציית המרחב האווירי של מספר מדינות, כולל סעודיה, ירדן, עיראק, סוריה ואולי אף טורקיה. כל אחת מהמדינות הללו עלולה לזהות את המטוסים הישראליים ולהזעיק את איראן, מה שיאפשר לה להיערך להגנה.
האתגר השני הוא אתגר הדלק. הטיסה הארוכה למטרות וחזרה תדרוש מיצוי מלא של יכולות התדלוק האווירי של חיל האוויר. על פי דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, לא יהיו כמעט אופציות לטעויות או עיכובים בלתי צפויים. תקלה טכנית קטנה או שינוי במזג האוויר עלולים לסכן את המבצע כולו ואת חיי הטייסים.
אתגר נוסף הוא התמודדות עם ההגנה האווירית האיראנית. המתקנים הגרעיניים של איראן מוגנים היטב על ידי מערכות הגנה אווירית מתקדמות. כדי להתגבר על הגנות אלו, המפציצים הישראליים יזדקקו להגנה צמודה של מטוסי קרב. הדו"ח האמריקאי מעריך כי יידרשו כ-100 מטוסים למבצע כזה - כמעט שליש מכלל מטוסי הקרב של חיל האוויר. זהו מספר עצום של מטוסים למבצע יחיד, שיותיר את ישראל חשופה להתקפות נגד.
גם אם המטוסים הישראליים יצליחו להגיע למטרות, הם יעמדו בפני אתגר עצום נוסף - השמדת המתקנים עצמם. שני מתקני העשרת האורניום של איראן מוגנים היטב. לפי דיווחים, מתקן נתנז ממוקם עמוק מתחת לאדמה ומוגן על ידי שכבות של סלע ובטון מזוין ומתקן פורדו חצוב בתוך הר, מה שמקשה עוד יותר על פגיעה בו. להשמדת מתקנים אלה יידרשו נשקים מיוחדים היכולים לחדור עשרות מטרים של סלע ובטון לפני הפיצוץ. לישראל אמנם יש פצצות חודרות בונקרים, אך אלה עלולות להיות לא מספיקות למשימה מורכבת זו.
מומחים מעריכים כי הנשק הקונבנציונלי היחיד שיכול לבצע את המשימה הוא ה-Massive Ordnance Penetrator ,MOP. זוהי פצצה מונחית ענקית באורך 6 מטרים ובמשקל 14 טון, המסוגלת לחדור 60 מטרים של אדמה לפני הפיצוץ. אולם לא ברור אם לישראל יש גישה לנשק זה או יכולת להשתמש בו.
בהיעדר יכולת להשמיד לחלוטין את המתקנים, ישראל עשויה לשקול אפשרויות חלופיות, אך גם אלה מוגבלות. ישראל יכולה לנסות לשבש את פעילות המתקנים על ידי פעולות חשאיות וסייבר, כפי שישראל כבר הוכיחה יכולות בתחום זה בעבר – כך לפי פרסומים זרים. ב-2010, ישראל וארה"ב לכאורה הצליחו לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות וירוס הסטוקסנט. ב-2021, תקלת חשמל מתוכננת פגעה במערכת החשמל הפנימית של נתנז, אולם פעולות אלה לא הצליחו לעצור את התוכנית האיראנית.
ללא תמיכה אמריקאית משמעותית, האפשרויות העומדות בפני ישראל מוגבלות ביותר. תקיפה עצמאית תהיה כרוכה בסיכונים עצומים, עם סיכויי הצלחה נמוכים וסכנה ממשית להסלמה אזורית מסוכנת. נראה כי ישראל תצטרך לשקול בזהירות רבה את צעדיה הבאים, תוך הבנה שפתרון צבאי מהיר ויעיל לאתגר הגרעין האיראני אינו נראה באופק.
התרעות פיקוד העורף