חוקרת בכירה במכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב, חנין ר'דר, תיארה את האפשרויות להפסקת אש בלבנון והסבירה כי הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, מחפש להשיג הישג משמעותי לפני עזיבתו.
ניתן להבין מדבריה של ר'דר, כי ההסכם בלבנון עשוי לשמש הישג דיפלומטי חשוב לממשל האמריקאי, במיוחד לאור הכישלונות בהסדרה בעזה. החוקרת הדגישה כי הממשל האמריקאי הוציא משאבים רבים על ההרס שנגרם בעזה, בעוד שהנוכחות הצבאית האמריקאית באזור אינה מניבה הישגים משמעותיים.
המשא ומתן בעזה, שם חמאס שולט, הרבה יותר מורכב ומסובך, מה שמקשה על השגת הסכמים משמעותיים. כתוצאה מכך, המשא ומתן בלבנון מתעצם יותר מאשר בעזה, משום שבלבנון יש מפלגות, שניתן לנהל עמן שיחות ודיונים.
"הממשל האמריקאי, תחת הנשיא ביידן, מנסה להשיג הישג דיפלומטי משמעותי בלבנון לפני סיום כהונתו, במיוחד על מנת להבטיח הישג שמיוחס אליו, ולא לטראמפ". יחד עם זאת, היא ציינה בנוסף, כי היחסים האישיים של נתניהו עם טראמפ טובים מאוד, וזו הסיבה שמהלך זה עשוי להתבצע כ"מתנה" לטראמפ, שהציב דד-ליין, לטענתה, לראש הממשלה נתניהו, להגיע להסכם עד ה-20 בינואר- מועד השבעתו.
לדבריה, כל העבודה שמבצע הוכשטיין כיום, במיוחד בנושא הפסקת האש, נעשית מתוך מטרה לסיים את המלחמה ולהשיג הישג פוליטי לטראמפ.
ר'דר הסבירה כי נביה ברי, יו"ר פרלמנט לבנון, נתפס כ"שליח של חיזבאללה" ולא כנציג עצמאי של ממשלת לבנון. נעים קאסם, מזכ"ל חיזבאללה החדש, התייחס אליו לדבריה כאל "האח הגדול", כלומר כמי שמייצג את האינטרסים של חיזבאללה ולא את האינטרסים הלאומיים של לבנון. כלומר, כאשר נציגים לבנונים מנהלים שיחות, הם למעשה פועלים תחת השפעת חיזבאללה, שהוא עצמו בשליטה איראנית.
ר'דר ציינה כי חיזבאללה, שמקבל את ההכוונה והסמכות מאיראן, הוא הגורם המרכזי במערכת הפוליטית בלבנון. היא מדגישה כי הנציגים הלבנוניים אינם תמיד שותפים מלאים לעמדותיו של חיזבאללה. לדבריה, חיזבאללה נתפסת בלבנון יותר כנציגה של איראן מאשר כמפלגה לבנונית עצמאית, ונציגיה לא מייצגים בהכרח את עמדות הממשלה הלבנונית, אלא את האינטרסים של חיזבאללה ואיראן וזה מקשה על מציאת פתרון יציב ומוסכם.
התרעות פיקוד העורף