לאחר משבר ההפגנות הפרו־פלסטיניות בארה"ב, שהרקיעו שחקים מאז תחילת המלחמה, המכללות והאוניברסיטאות החמירו את הכללים סביב המחאות, נעלו שערי קמפוס והטילו עונשים חמורים יותר בעקבות ההפרעות ומאהלי המחאה באביב שעבר. בינתיים, נראה שהמאמצים מצליחים.
האוניברסיטאות חוו קצת פחות מ־950 אירועי מחאה בסמסטר הזה עד כה, בהשוואה ל־3,000 בסמסטר שעבר, לפי רישום במעבדת הפעולה הלא־אלימה במרכז אש של אוניברסיטת הרווארד. כ־50 אנשים נעצרו עד כה בשנת הלימודים הנוכחית במחאות בקמפוסים של ההשכלה הגבוהה, לפי נתונים שנאספו על ידי ה"ניו יורק טיימס", בהשוואה ליותר מ־3,000 בסמסטר שעבר.
כאשר סטודנטים מחו בסתיו הזה, המנהלים לרוב אכפו – עד לאות האחרונה – כללים חדשים שנוצרו בתגובה למהומות האביב שעבר. המהלכים יצרו סצנות שהיה קשה לדמיין בעבר, במיוחד באוניברסיטאות שפעם חגגו את ההיסטוריה שלהן של אקטיביזם סטודנטיאלי.
הרווארד אסרה זמנית על עשרות סטודנטים וחברי סגל מלהיכנס לספריות לאחר שהשתתפו ב"מחאות לימוד" שקטות – בהן מפגינים יושבים בשולחנות הספרייה עם שלטים המתנגדים למלחמה בעזה – למרות שמחאה דומה לא הובילה לעונש בדצמבר 2023. באוניברסיטת אינדיאנה, חלק מהסטודנטים וחברי הסגל שהשתתפו בעצרת נרות הופנו לפגישות משמעת תחת איסור חדש על פעילות מחאה אחרי השעה 23:00. מנהלי אוניברסיטת פנסילבניה ושוטרי הקמפוס הורו למשתתפי העצרת לעזוב את המקום כי לא הזמינו אותו בהתאם לכללים החדשים.
באוניברסיטת מונטקלייר סטייט בניו ג'רזי, מספר השוטרים לעתים קרובות עולה על מספר המשתתפים בהפגנה השבועית, שבה המפגינים מחזיקים שלטים עם תמונות של ילדים שנהרגו בעזה והמילים "אנחנו מתאבלים".
השינויים מגיעים בעקבות תלונות על פגיעה בזכויות האזרח, תביעות וביקורת קונגרס נוקבת המאשימה את האוניברסיטאות בסובלנות כלפי אנטישמיות, אחרי שחלק מהמפגינים שיבחו את חמאס וקראו לאלימות נגד ישראלים.
חלק מהטקטיקות שבהן השתמשו המפגינים בסמסטר שעבר נתקלו בתגובות נוקשות בשנת הלימודים הנוכחית. באוניברסיטת מינסוטה, 11 אנשים נעצרו לאחר שהשתלטו על בניין בקמפוס. בשנת הלימודים שעברה, חלק מהאוניברסיטאות אפשרו למפגינים להשתלט על בניינים למשך הלילה ואפילו למשך ימים.
בקולג' פומונה, הנשיא הפעיל "סמכות יוצאת דופן" כדי לעקוף את תהליך המשמעת הרגיל ולהשעות או לאסור מיידית חלק מהמפגינים הפרו־פלסטינים שהשתלטו על בניין ב־7 באוקטובר השנה. דוברת הקולג' אמרה שהמהלך החריג היה מוצדק מכיוון שההשתלטות הרסה רכוש, איימה על הבטיחות ושיבשה שיעורים, וציינה שלסטודנטים ניתנו הזדמנויות להגיב להאשמות נגדם.
בחלק מהקמפוסים, המפגינים אימצו טקטיקות חדשות כדי לאתגר את ההגבלות החדשות. "מחאות לימוד" כמו אלה בהרווארד התקיימו גם באוהיו סטייט, אוניברסיטת טוליין ואוניברסיטת טקסס באוסטין. הסטודנטים בדרך כלל לובשים כאפיות ומדביקים שלטים למחשבים הניידים שלהם עם מסרים כמו "שכר הלימוד שלנו מממן רצח עם".
דובר הרווארד אמר שהצהרה מינואר 2024 מהנהגת האוניברסיטה הבהירה שהפגנות אינן מותרות בספריות או באזורי קמפוס אחרים המשמשים לפעילויות אקדמיות.
במהלך סוכות, חברי הארגון האנטי־ציוני "קול יהודי לשלום" הקימו "סוכות סולידריות" בכ־20 בתי ספר, בהם נורת'ווסטרן ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. במקום הקישוטים הרגילים ושרשראות הנייר הנהוגות, חברי הארגון הוסיפו שלטים שאומרים "הפסיקו לחמש את ישראל". הסוכות הוסרו בתשע אוניברסיטאות, לפי הארגון, כאשר המנהלים מצטטים כללים חדשים האוסרים על מבנים לא מורשים.
ההגבלות החדשות הן לא הגורם היחיד מאחורי הפחתת פעילות המחאה בסמסטר זה. חלק מקבוצות המחאה אימצו רטוריקה אלימה יותר – למשל, שבח התקפת חמאס ב־7 באוקטובר על ישראל – מה שהרחיק חלק מהסטודנטים שהזדהו עם מטרתם. עם זאת, חלק מהדברים לא השתנו: עדיין אין הסכמה לגבי המשמעות של קמפוס בטוח – ומתי ביקורת על ישראל חוצה את הגבול לאנטישמיות.
בראיון, ד"ר קופל אמר שהשוטרים המוצבים בהפגנות נחוצים כדי להגן על כולם בקמפוס, כולל המפגינים. הוא ציין שההפגנות בקמפוס היו שלוות ואנשים "התנהגו באחריות". הוא הוסיף שחלק מחברי הקהילה רוצים שהוא יאסור לחלוטין על ההתכנסויות הפרו־פלסטיניות, דבר שהוא התנגד לו.
"יש רצון של חלק מהאנשים שיוכלו לומר מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים, מתי שהם רוצים", אמר ד"ר קופל. "ויש כאלה שהיו רוצים לראות סביבה שבה יש הגבלה מוחלטת על יכולתם של אנשים למחות. כל מי שרוצה קיצוניות לכל כיוון יהיה לא מרוצה", הוסיף.
"האם הם ימשיכו בדיכוי שלהם של ביטוי אנטי-ישראלי? אני חושב שכן", הוא אמר, בהתייחסו לאוניברסיטאות. "זה לא בגלל שטראמפ במשרד. הם התחילו את זה. זה קורה כבר".
התרעות פיקוד העורף