טראמפ הגיש בקשה לביטול כתב האישום הפלילי וביטול הרשעתו. במוקד הבקשה עומדת טענתו כי התביעה הציגה במהלך משפטו, שהתקיים במאי האחרון, ראיות המתייחסות לפעולות שביצע במסגרת תפקידו כנשיא. זאת, לאחר שבית המשפט העליון קבע בפסיקה תקדימית ביולי כי נשיא לשעבר נהנה מחסינות מפני העמדה לדין פלילי על פעולות שביצע במסגרת תפקידו הרשמי בבית הלבן.
עורכי הדין של ההגנה השתמשו בטיעון דומה לגבי ציוציו של טראמפ בטוויטר - אותם הציגה התביעה כהוכחה ל"מסע לחצים" שנועד למנוע משיתוף פעולה של עורך דינו לשעבר, מייקל כהן, עם הרשויות ב-2018. לטענת ההגנה, הפרסומים הללו היו תקשורת רשמית המוגנת תחת חסינות נשיאותית, שכן הם "נופלים בבירור תחת סמכותו הבסיסית של ראש הרשות המבצעת".
"בדיוק כפי שתואר מנהלת התקשורת אינו מעניק חסינות מוחלטת לכל תקשורת עם גב' היקס, כך גם אזכור גרידא של משרד המשפטים אינו הופך ציוץ לפעולה רשמית," כתב השופט מרצ'אן בהחלטתו. "לפיכך, הגיוני וסביר להסיק כי אם מעשה זיוף הרשומות לטיוח התשלומים - כדי למנוע מהציבור לדעת על כך - הוא בבירור פעולה לא רשמית, כך גם התקשורת שנועדה לקדם את אותו טיוח צריכה להיחשב כלא רשמית". הוסיף השופט.
טראמפ העלה טיעון נוסף לזכאותו לחסינות נשיאותית בטענה שהוא כעת נשיא נבחר - טענה שהשופט מרצ'אן טרם הכריע בה. בשבוע שעבר, משרד התובע המחוזי במנהטן דחק במרצ'אן לשמר את הכרעת המושבעים ולגזור את דינו של טראמפ במועד מאוחר יותר, לאחר כהונתו השנייה. פרקליטיו של טראמפ תקפו הצעה זו וכינו אותה "טקטיקה בריונית".
במכתב שצורף להחלטתו ביום שני, התייחס מרצ'אן להגשה עתידית מטעם עורכי דינו של טראמפ בנוגע ל"התנהגות בלתי הולמת של מושבעים" - טענות שטרם פורסמו לציבור. מרצ'אן כתב כי טיעוניו של טראמפ "מבוססים אך ורק על טענות שלא נתמכו בתצהיר," אך ציין כי יאפשר לעורכי דינו של הנשיא הנבחר להגיש גרסה מושחרת של טענותיהם.
"לפיכך, בית המשפט קובע כי פרסום המכתבים ללא השחרות וללא קיום דיון ישרת רק את ערעור יושרת ההליכים, תוך שהוא מסכן באופן חמור את ביטחון המושבעים," כתב מרצ'אן. השופט הבהיר כי ישקול את טענותיו של טראמפ אם יגיש בקשה לביטול התיק הנתמכת בעדות בשבועה המגבה את הטענות להתנהגות בלתי הולמת של המושבעים, להבדיל מהטענות הלא מגובות שהגישו עורכי דינו לאחרונה.
"טענות בדבר התנהגות בלתי הולמת של מושבעים צריכות להיחקר ביסודיות. עם זאת, בית המשפט מנוע מלהכריע בטענות כאלה על בסיס שמועות והשערות בלבד," כתב השופט.
נזכיר כי באוקטובר 2016, ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, ביצע מייקל כהן, עורך דינו האישי של דונלד טראמפ, תשלום של 130 אלף דולר לדניאלס. התשלום נועד למנוע ממנה לחשוף את הרומן שניהלה לכאורה עם טראמפ ב-2006. בתחילה הכחיש כהן את קיום הרומן, אך בהמשך הודה כי שילם לדניאלס מכספו הפרטי. טראמפ מצדו דחה את הטענות בתוקף וטען כי מדובר ב"תרמית מוחלטת" של "תקשורת הפייק ניוז".
המפנה המשמעותי בפרשה התרחש באפריל 2018, כאשר סוכני FBI פשטו על משרדו של כהן והחרימו מסמכים הקשורים לתשלומים. בעקבות זאת, באוגוסט 2018, חתם כהן על עסקת טיעון והודה כי ביצע את התשלום בהוראת "מועמד לתפקיד פדרלי" במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות.
במקביל, דניאלס הגישה תביעות משפטיות נגד טראמפ, בהן טענה כי הסכם הסודיות שעליו חתמה אינו תקף מאחר שטראמפ עצמו מעולם לא חתם עליו. בראיון ל"60 דקות" חשפה דניאלס כי הופעלו עליה לחצים ואיומים כדי למנוע את פרסום הפרשה. אירוע שעורר מחלוקת נוספת התרחש ביולי 2018, כאשר דניאלס נעצרה במהלך הופעה באוהיו. מעצר זה עורר חשד למניעים פוליטיים לאחר שהתברר כי הבלש שהוביל את המעצר היה תומך מוצהר של טראמפ. דניאלס שוחררה כעבור 12 שעות וכל ההאשמות נגדה בוטלו.
התרעות פיקוד העורף