על פי הדיווח, במשך כמה עשורים ניהל ג'ונבלאט מערכת יחסים עם דמשק מתוך כורח. הוא ידע את חשיבות הלבנט בעולם הערבי, והבין שלבנון מתנהלת מערכת יחסים מיוחדת עם דמשק, ללא קשר לזהות השליט שלה. אך צוין שמערכת היחסים המורכבת שלו עם בשאר אל-אסד עייפה אותו והיוותה מכשול. גם בשאר אל-אסד מצדו, לא היה מיודד עם ג'ונבלאט, ולכן פעל לחיזוק השפעתם של מתנגדיו מהדרוזים של לבנון וסוריה.
לאחר פרוץ המשבר בסוריה צידד ג'ונבלאט ללא היסוס במתנגדיו של אסד. הוא העדיף אנשי אופוזיציה חילונים או כאלה שחיו בחו"ל, אבל בשלב הראשון הוא נאלץ לתקשר עם ארגונים איסלאמיים כדי לטפל במצב הדרוזים באזור אידליב. הוא חיזק את יחסיו עם הדרוזים מסואידה, וקיבל מאות אנשים שברחו מסוריה לאחר שאסד הבן החזיר לעצמו את השליטה ברוב שטח סוריה.
על פי הדיווח, הוויתור הגדול ביותר שעשה ג'ונבלאט בארבע השנים האחרונות היה קריאתו להסדר כללי ומקיף בסוריה, תוך נירמול היחסים עם אסד ברמה האישית. לכן, כשדמשק נפלה לידי המורדים, ג'ונבלאט היה הראשון לברך על השינוי הגדול. הוא רצה לעזור לדרוזים הסורים להישאר בתוך סוריה.
דווח שלאחר שובו מפריז, אסף ג'ונבלאט את חברי מפלגתו וכן את מנהיגי הדת והודיע להם שהוא יעמוד בראש משלחת פוליטית, פרלמנטרית, דתית ועממית לסוריה. המטרה היא להיפגש עם מנהיג חיית תחריר א-שאם, אחמד א-שרע, ואולי לקיים פגישות עם שייח'ים מסואידה, בין אם בדמשק עצמה ובין אם בעיר אחרת.
עוד צוין כי מקורביו העידו על חוסר שביעות רצון מהמהלכים של ג'ונבלאט מצד טורקיה. לטענת הטורקים, המהלך של ג'ונבלאט, מוביל אותו ישירות להנהגה החדשה בסוריה, מבלי לעבור דרך אנקרה. זו מדיניות שנראה שטורקיה מעוניינת בה ביותר ממישור אחד. צוין שפוליטיקאים לבנונים ופלסטינים התבקשו לתקשר עם ההנהגה הטורקית לפני נקיטת צעדים מול השלטון החדש בסוריה. דווח שג'ונבלאט שוכנע והחליט לנסוע תחילה לאנקרה, לפני ביקור בדמשק.
התרעות פיקוד העורף