התוכנית הכלכלית של טראמפ - מכסי ענק על סחורות מסין, קנדה ומקסיקו

שינוי היסטורי במדיניות הסחר

התוכנית להחייאת התעשייה והכלכלה

המכסים נועדו לממן את תוכניותו של טראמפ להמשיך ולהרחיב את קיצוצי המס שעשה בכהונתו הראשונה, בשנת 2017, האמורים לפקוע בסוף 2025. התוכנית כוללת את הפחתתם של מס החברות ל-15% (מ-21% כיום), ופטור ממס על הכנסות מתשורות (קרי, "טיפים") ומביטוח לאומי. על פי הערכות שהובאו בבלומברג, התוכנית צפויה להוביל לאובדן הכנסות ממשלתיות ממיסים של 4.6 טריליון דולר על פני עשור. מנגד, לפי בסנט, המכסים צפויים להכניס לקופת המדינה בין 2.5 ל-3 טריליון דולר באותה תקופה.

יוער כי אליבא דטראמפ במספר אירועים, כבר בכהונתו הראשונה, ציין שרק התחיל להשתמש במכסים לשינוי הכלכלה האמריקאית, אלא שלדבריו מגפת הקורונה פגעה ושיבשה את תוכניותיו אלה.

המאבק בסין והשלכותיו הכלכליות

מזה עשורים, האמונה בסחר חופשי נתמכה על ידי קונצנזוס דו-מפלגתי בארה"ב, לצד תאגידים רב-לאומיים שרצו גישה לשרשראות אספקה זולות ויעילות מחו"ל. עלייתה של סין ככוח כלכלי עולמי שברה קונצנזוס זה. עם כניסתה לארגון הסחר העולמי ב-2001, סין קיבלה גישה רחבה יותר לשווקים הגלובליים, אך מבקריה טוענים כי היא הפרה את כללי הסחר החופשי, למשל באמצעות סבסוד התעשיות שלה ואילוץ חברות זרות הפועלות בסין למסור את הידע הטכנולוגי שלהן, שני גורמים מרכזיים השוברים כללי תחרות הוגנים, ומעניקים לה כוח עצום.

במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ הטיל מכסים על סחורות סיניות בשווי של כ-380 מיליארד דולר בשנים 2018 ו-2019. ממשל ביידן המשיך במדיניות זו והטיל ב-2024 מכסים נוספים על סחורות בשווי 18 מיליארד דולר. האיחוד האירופי הצטרף למגמה והטיל לאחרונה מכסים של עד 45% על רכבים חשמליים מסין, וסין מצידה איימה בתגובה על מוצרים אירופיים. הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו העריך בפברואר 2019 כי המכסים הקודמים של טראמפ הוסיפו 0.1 אחוז לאינפלציה הצרכנית ו-0.4 אחוז לעלויות ההשקעה העסקית.

כוחם של המכסים ככלי דיפלומטי

המשבר הקצר של טראמפ עם קולומביה בינואר האחרון ממחיש את האסטרטגיה החדשה: טראמפ איים בהטלת מכסים על קולומביה בעקבות מחלוקת על טיסות להחזרת מהגרים לא חוקיים.

לקחי העבר והערכות לעתיד

ההיסטוריה מלמדת על הסיכונים: חוק סמוט-הולי משנת 1930, בה הועלו המכסים הממוצעים ב-20%, החמיר את השפל הכלכלי הגדול בארה"ב, והוביל לנטישת מדיניות המכסים למשך עשורים. התפנית המשמעותית הגיעה עם הקמת ארגון הסחר העולמי ב-1995, ובתקופה זו המכסים הפכו לדבר שנוא ומוקצה בקרב במפלגה הרפובליקנית. אולם המכסים חזרו לשימוש בתקופת נשיאותו הראשונה של טראמפ (2017-2021), כאשר השתמש בהם במאמץ להחיות את התעשייה האמריקאית ולהתמודד עם מה שארה"ב רואה כנהגי סחר לא הוגנים מצד סין.

הנשיא ביידן המשיך במגמה זו.