לדברי אורן, אמנם ייתכן שהנשיא ביקש להבדיל את עצמו מקודמו - ביידן - שנפגש עם נתניהו באיחור ובחוסר רצון, אך עבור ראש הממשלה הישראלי המשמעות עמוקה יותר: "נתניהו זקוק להצגת תמיכתו של טראמפ ביחס אליו, בזמן שישראלים רבים חשים שהוא - ביבי - נכשל כמנהיג במלחמה זו".
אורן הדגיש כי "נתניהו זקוק לגיבוי של טראמפ לגבי השלב הבא בעזה, ולתיווכו להסכם שלום עם סעודיה. נתניהו זקוק להסכמת טראמפ לאסטרטגיה משותפת ישראלית-אמריקאית בנושא איראן". עם זאת, הוא מזהיר: "הנשיא, מצדו, צפוי לשתף את נתניהו בתוכניות ארה"ב לעזה שלאחר המלחמה ולעתיד תהליך השלום. הוא עשוי לעמוד על כך שנתניהו יסכים לדרישתה של ערב הסעודית לדון ב'מסלול' שיקדם מדינה פלסטינית".
משמעות הדברים מרחיקת לכת, כפי שמסביר השגריר לשעבר: "ביידן יכול היה לומר 'אל' ונתניהו יסרב לדבריו", אך מול הנשיא הנוכחי – "אם טראמפ יגיד 'אל' – הוא לא יוכל".
חרף האתגרים הפוטנציאליים, אורן מדגיש את המסר החיובי שבהזמנת נתניהו כאורח הראשון: "בזמנים כשלנו, בה ישראל עומדת בדד בעולם, החלטתו של טראמפ לארח את מנהיגה ראשון שולחת מסר חד משמעי: ישראל אינה לבד". לדבריו, ארה"ב מוכיחה את נאמנותה לברית ארוכת השנים בין המדינות.
אורג מצביע על הבדל מהותי בין הממשלים: "ביידן הוא ציוני 'מהקרביים', יש לו קושי בסיסי לאתגר את ישראל או להתעמת עם מנהיגיה. זה לא בדי־אן־איי של ביידן". לעומתו, מסביר אורג, אצל טראמפ "הכל זה ביזנס". שיטת הפעולה של הנשיא הנוכחי פשוטה – "אתה איתי? אעשה ממך מלך; אתה נגדי? אפרק אותך".
להמחשת טענתו, אורג מזכיר את התנהלותו של ויטקוף סביב המשא ומתן להפסקת האש והשבת החטופים. "שבת לא שבת, אני נפגש עם ראש הממשלה", מצטט אורג את הפרסום בטלגרף, המתאר כיצד ויטקוף דרש מנתניהו וצוותו להיפגש בשבת במשרד ראש הממשלה, חרף התנגדותם. "אין פה סנטימנטים", הוא מסכם.
השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם הכבוד וההערכה שמפגין טראמפ כלפי נתניהו יתבררו כמקדמה על חשבון דרישות מדיניות כבדות משקל? ימים יגידו. בינתיים, לא ניתן לשאלות שכאלה להפריע לשבוע הנופש והעבודה הקשה של נתניהו בדי.סי., ונקווה שהרווחים הפוליטיים והדיפלומטיים שקיבל מהביקור ובמהלכו, יהיו "דיוטי פרי".
התרעות פיקוד העורף