ההצעה, שהועלתה בפגישה סגורה ביום רביעי האחרון, כוללת שליטה במרבצי גרפיט, ליתיום ואורניום, כמו גם בשדות נפט וגז. לפי העיתון, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, מייק וולץ, הגן על ההצעה באומרו כי "העם האמריקאי ראוי לקבל החזר עבור המיליארדים שהשקיע במלחמה". עם זאת, זלנסקי טען כי דחה את העסקה מכיוון שלא כללה ערבויות ביטחוניות מספקות לאוקראינה במאבקה נגד רוסיה.
ההצעה השנויה במחלוקת הוצגה במהלך ביקורו ההיסטורי של שר האוצר האמריקאי בקייב - הביקור הראשון של בכיר בממשל טראמפ באוקראינה. על פי מקורות המעורים בפרטים, העסקה הייתה מזכה את ארצות הברית במחצית מהכנסות המשאבים של אוקראינה- כספים המושקעים כיום בעיקר בצבא ובתעשייה הביטחונית.
דיפלומטים אירופאים מתחו ביקורת חריפה על ההצעה, בטענה כי היא מזכירה את התקופה הקולוניאלית בה מדינות מערביות ניצלו מדינות חלשות יותר. בכירים אירופאים הביעו דאגה כי העסקה עלולה להעניק לרוסיה יתרון תעמולתי בהצגת המלחמה כמאבק על משאבי טבע במקום כמלחמה על עצמאות ודמוקרטיה.
לאוקראינה יש 109 מרבצי מינרלים משמעותיים, על פי נתוני בית הספר לכלכלה של קייב, אם כי חלקם נמצאים בשטחים הנתונים תחת כיבוש רוסי. לפי ה"ניו יורק טיימס", חברת האנרגיה הממשלתית "נפטוגז" דיווחה על רווחים של יותר מחצי מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה שעברה.
המשא ומתן ממשיך להתנהל, כשהצד האוקראיני מתכנן להגיש הצעה נגדית. ואולם, המחלוקת מדגישה את הפער ההולך וגדל בין קייב לוושינגטון בנוגע להמשך התמיכה האמריקאית ולאפשרויות לסיום המלחמה.
קוסטיאנטין יליסייב, דיפלומט אוקראיני בכיר לשעבר, הזכיר כי כבר ב-2017 נחתמה עסקה דומה בין טראמפ לאוקראינה, שכללה רכישת פחם מפנסילבניה. "זה מאשר שטראמפ הוא אדם של אינטרסים ולא של ערכים", אמר יליסייב, "אבל הפעם ההצעה עלולה לשרת את התעמולה הרוסית".
בתוך כך, לפי רשת החדשות "CNN", באירופה ישנה דאגה עיקרית בנוגע לתוצאות המלחמה באוקראינה, שמהווה עניין עליון לביטחון ביבשת. בתגובה להתקדמות טראמפ במשא ומתן, נשיא צרפת עמנואל מקרון כינס פגישה של מנהיגים אירופאים ביום שני לדון במצב באוקראינה ובביטחון האירופאי. בין המוזמנים לפגישה היו מנהיגי גרמניה, בריטניה, איטליה, פולין, ספרד, הולנד ודנמרק, וכן מזכ"ל נאט"ו, בין היתר. מקרון וטראמפ קיימו שיחת טלפון לפני המפגש.
בניסיון להרגיע את החששות, גורמים בממשל טראמפ מתעקשים כי האינטרסים האירופאים נלקחים בחשבון. "ייתכן שהם לא אוהבים חלק מהרצף שמתרחש במשא ומתן הזה", אמר מייק וולץ על המנהיגים האירופאים ב"פוקס ניוז סאנדיי", "אבל אני חייב לדחות כל רעיון שלא מתייעצים איתם - בהחלט מתייעצים".
לפי העיתון "בלומברג", טראמפ שלח שאלון למדינות אירופה בבקשה לפרט אילו ערבויות ביטחוניות הן יכולות לספק לאוקראינה, ומינה את הגנרל בדימוס קית' קלוג כשליח מיוחד לקידום המהלך. לטענת העיתון, המהירות בה פועל הממשל האמריקאי מעוררת דאגה בבירות אירופה, החוששות כי המשא ומתן יתנהל מעל ראשן.
בתגובה למהלכים האמריקאים, מתגבשת באירופה תכנית להקמת כוח צבאי משמעותי שיוצב באוקראינה כחלק מהסדר השלום העתידי. על פי התכנית המתגבשת, מדובר בכוח "הרגעה" והרתעה בהיקף של כ-30,000 חיילים, שיגובה בכוחות נוספים שיוצבו מחוץ לגבולות אוקראינה.
לפי "בלומברג", צרפת כבר הביעה נכונות לתרום כשליש מהכוח, וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הצהיר על נכונותו לשלוח כוחות בריטיים.
אולם בעוד צרפת ובריטניה מובילות את המאמץ האירופאי, מדינות אחרות ביבשת מביעות הסתייגות. כך למשל, קנצלר גרמניה אולף שולץ שטוען כי הדיון בשליחת כוחות הוא "מוקדם מדי" כל עוד נמשכת המלחמה. גם שאלת המעורבות האמריקאית נותרת פתוחה, כאשר האירופאים מדגישים כי תמיכת וושינגטון חיונית להצלחת המהלך.
התכנית האירופאית המתגבשת כוללת גם מנגנון של הגנה הדדית בין המדינות המשתתפות, שיפעל מחוץ למסגרת נאט"ו. עם זאת, טרם הובהר כיצד יגיב כוח זה במקרה של תקיפה רוסית, ומהם בדיוק הקווים האדומים שיוצבו מול מוסקבה. "בעולם נורמלי, היה זה מוקדם מדי לתכנן ללא תנאי הפסקת האש", אמר דיפלומט אירופאי בכיר ל"בלומברג", "אבל הם הולכים לנהל משא ומתן מעל הראש שלנו".
לטענת העיתון, האתגר המרכזי העומד כעת בפני אירופה הוא לגבש במהירות תכנית קונקרטית שתבטיח את מעורבותם בעיצוב הסדר השלום העתידי. הדבר נדרש במיוחד לאור החשש כי הסדר שיושג ללא מעורבות אירופאית מספקת עלול להשפיע על מאזן הביטחון ביבשת לשנים רבות קדימה.
התרעות פיקוד העורף