האיום בהתערבות צבאית אמריקאית סייע להחזיר את איראן לשיחות הגרעין, אך המומחים מסכימים: הכלכלה הכושלת שלה היא שתבטיח כי תישאר שם, כך דווח אתמול (ראשון) בוול סטריט ג'ורנל.
המטבע האיראני נחשב כיום לאחד החלשים בעולם, כאשר האינפלציה נותרת גבוהה מ-30%. הצעירים במדינה נאבקים למצוא תעסוקה, ומעמד הביניים המתוסכל אינו מסוגל עוד לרכוש מוצרים מיובאים - סמל סטטוס משמעותי בחברה האיראנית.
"זוהי מדינה שקורסת תחת לחץ הסנקציות הכלכליות, ניהול כושל מתמשך ושחיתות", הסבירה סנאם ואקיל, מנהלת תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון צ'טהאם האוס בלונדון, "בסופו של דבר, מה שהם מחפשים הוא הקלה משמעותית בסנקציות, והם מאמינים שטראמפ עשוי לספק זאת באופן שממשל ביידן לא הצליח".
הפרישה האמריקאית ב-2018 מהסכם הגרעין המקורי לוותה בגל סנקציות משתק שכוון למגזרים חיוניים כמו נפט ופיננסים. מאז שובו לבית הלבן, טראמפ הגביר את הלחץ באמצעות סנקציות נוספות נגד גורמים סיניים המקיימים קשרים עסקיים עם טהרן.
"זהו הימור של הנשיא פזשכיאן ושל אלה שאפשרו את בחירתו - אם לא יתאפשרו רפורמות, התוצאה תהיה מהפכה", הסביר ג'ון אלטרמן, מנהל תוכנית המזרח התיכון במרכז ללימודים אסטרטגיים בוושינגטון. לדבריו, הקשיים הכלכליים באיראן מתקרבים לנקודת שבירה: "ישנו מעמד נראה לעין של איראנים הקשורים למוקדי הכוח שנוהגים ברכבי ספורט יקרים והם מיליארדרים. בה בעת, רוב האוכלוסייה הופכת עניה יותר, תוך שהיא עדה לחיי המותרות של בני משפחות בכירי המשטר".
הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מדאיגה, במיוחד עבור השכבות החלשות ומעמד הביניים המצטמק. מחירי המזון, למשל, עלו ב-41% במרץ בהשוואה לשנה שעברה, לפי נתוני הבנק המרכזי האיראני. הכלכלה אמנם ממשיכה לצמוח, אך בקצב מואט ותחת איום של מחסור בחשמל.
"האינפלציה היא כיום הדאגה המרכזית של האזרחים", אמר פרופ' ג'וואד סאלחי-איספהאני מאוניברסיטת וירג'יניה טק, מומחה לכלכלת איראן, "זה גורם לסבל רב כיוון שיש אלמנט פסיכולוגי של עבודה קשה, קבלת משכורת, והליכה לחנות רק כדי לראות כיצד ערכה נשחק".
למרות הלחץ המתגבר, סאלחי-איספהאני מטיל ספק בנכונות טהרן להתחייב לשינויים מרחיקי לכת. לדעתו, סביר יותר שהמשטר ייתן מספיק כדי להמשיך בשיחות ולהשיג הקלות כלכליות מינוריות מארה"ב, תוך כרסום הדרגתי בדרישותיה.
התרעות פיקוד העורף