פסגת סמרקנד נערכה בהשתתפות נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהכריזה על השקעות אירופיות בחמש המדינות בשווי 12 מיליארד אירו. ההצהרה הסופית המשותפת קבעה כי המדינות המשתתפות בפסגה "תומכות בהחלטה 541 משנת 1983 ובהחלטה 550 משנת 1984", הקוראות להכרה ברפובליקה של קפריסין כנציגת האי כולו ולאי הכרה בצפון קפריסין, שהוכרזה כמדינה עצמאית ב-19 בנובמבר 1983 והוכרזה על ידי טורקיה כפובליקה טורקית.
עליית ההשפעה הטורקית באזור עוררה חששות בדרום קפריסין שמדינות מסוימות עשויות להכיר בקפריסין הטורקית. עם זאת, פסגת סמרקנד ותוצאותיה הרגיעו את ניקוסיה והפיגו את חששותיה. מה שמדהים, לאור ההתפתחויות האחרונות, היא שתיקתה של אנקרה עד כה. מינוי השגרירים על ידי שלוש מדינות החברות בארגון המדינות הטורקיות מעלה תהיות לגבי השפעתה הממשית של טורקיה בתוך הארגון ומכה בו מכה קשה בזמן שהממשל הטורקי שיא עלייתו האזורית לאחר נפילת המשטר הסורי.
בהקשר זה, הסופר הטורקי אוסמן קפינק מאמין כי "המטרה העיקרית מאחורי ההחלטה למנות שגרירים היא לחזק את היחסים עם האיחוד האירופי כדי להתמודד עם ההשפעה הגוברת של רוסיה וסין כאחד". הוא מסביר כי "המדינות הטורקיות במרכז אסיה מנסות לנהל מדיניות מאוזנת עם כולם: מסין ורוסיה ועד ארה"ב והאיחוד האירופי".
מינוי זה אמנם "גרם ללא ספק לאכזבה גדולה בטורקיה", שכן הוא מסמל "הכרה בקפריסין היוונית כנציגת האי כולו", אך הוא גם יפגע ביחסי אנקרה עם מדינות מרכז אסיה. בניסיון להצדיק את מה שקרה, מציין המחבר כי שלוש המדינות "איימו שאם לא יכירו בקפריסין היוונית, לא יהיה מקום לסיוע כלשהו". בנוסף, צעד זה יטיל צל על שיתוף הפעולה בין אנקרה לבריסל.
לדברי בוזקוק, הגוש מבקש "לרסן את ההשפעה הטורקית, בעקבות אירועי קרבאך ופתיחתו למרכז אסיה". החוקר סבור כי "הצעד של מינוי שגרירים היה הפתעה, בלתי צפוי ובלתי הולם עבור טורקיה, וסותר את עקרון ה'אחווה והאחדות'" בטווח הארוך, שכן הוא עלול "לפגוע בטורקיה ובזכויות הריבוניות שלה בים התיכון, שם צפויה אנקרה להרים את קולה בעתיד הלא רחוק". לכן, לפסגת המדינות דוברות הטורקית, שתתקיים בהונגריה במאי הבא, יש חשיבות יוצאת דופן".
התרעות פיקוד העורף