אצל חלק מערוצי התקשורת הזרה, עורר המינוי שאלות בנוגע לאישור הביטחוני ולניגוד עניינים אפשרי של סרן, כישראלית. למשל, במידל איסט איי (Middle East Eye) ציינו כי שירות במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב מחייב בדיקת רקע מקיפה וסיווג ביטחוני גבוה. אף שניתן להחזיק באזרחות כפולה ולקבל סיווג ביטחוני גבוה, הדבר עלול להאט את תהליך האישור ולעורר חששות לניגוד עניינים.
בשיחה עם אתר החדשות Al-Monitor, דובר המועצה לביטחון לאומי האמריקאית הכחיש את הטענה שסרן עבדה במשרד הביטחון הישראלי. לדבריו, "מירב מעולם לא הועסקה על ידי משרד הביטחון הישראלי, ובוודאי שלא הייתה פקידה ישראלית. היא השתתפה בתוכנית מחקר בנושא ניהול משאבים בגדה המערבית, שהייתה בפיקוח משרד הביטחון הישראלי, מה שחייב אותה לקיים קשר עמם למטרות המחקר שלה".
עם זאת, אל חשש, סרן דואגת לישראל. ב-2017 כתבה סרן ביקורת על ספר העוסק בהפיכתה של ישראל למעצמת הייטק צבאי. בביקורת טענה כי ישראל הפכה את המלחמה ל"צודקת יותר" באמצעות פיתוח נשק מדויק ומתקדם. במאמר הביקורת, טענה סרן כי ארה"ב הרוויחה "מטריאלית וכלכלית" מתמיכתה בישראל באמצעות תעשיית הביטחון.
"התרומות הבינלאומיות אינן טובות רק לישראל; הן מועילות בבירור גם למדינות התומכות... השימוש של ישראל בנשק מסוגים אלה מדגים יישומים אפשריים בשדות קרב שבהם צבאות ארה"ב ומערביים אחרים מוצאים את עצמם פועלים בהם יותר ויותר", כתבה. המינוי של "אחת משלנו" מגיע בשלב קריטי בשיחות בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין. בזמן שהמשא ומתן בין ארה"ב לאיראן סביב הגרעין נמצא בשיאו, נוכחותה של סרן בחדרי הדיונים, מעניקה מקום משמעותי להשמעת האינטרסים הישראלים, לכאורה.
התרעות פיקוד העורף