“מה המשותף לברברה ליף תת-מזכיר המדינה האמריקאי לענייני המזה”ת, אנלנה ברבוק שרת החוץ הגרמנית, ז’אן נואל ברו שר החוץ הצרפתי, אנטוניו טג’אני שר החוץ האיטלקי ומיכאיל בוגדנוב סגן שר החוץ הרוסי?” שואל אלעד. “כל החבורה הנכבדה הזאת ביקרה מאז דצמבר האחרון את אחמד אל שארע (אל ג’ולאני) בדמשק ויצאה מעודדת. הגם שלא אמרו זאת, כולם הביעו אמון בבכיר אל קאעידה ודאע"ש בעבר שהבטיח להפוך לאיש של שלום ולהצעיד את סוריה לקראת הצטרפות למשפחת העמים. הגדילה לעשות הגב’ ליף שתוך כדי הביקור החליטה להסיר את הפרס בסך 10 מיליון דולר שהוצע על ראשו של ג’ולאני והדגישה את החשיבות של ממשלה סורית ‘המכבדת זכויות מיעוטים’".
אלעד אינו חוסך בביקורתו כלפי התנהלות המערב. “די לנאיביות המערבית. אל-שארע שהבטיח לאירופאים לאמץ דפוסי ממשל מערביים, לא יוכל כמאמר הפסוק, להפוך את עורו הג’יהאדיסטי ויתקשה להיפטר מחברבורות הטרור שלו. ברחבי סוריה בת 22 מיליון התושבים, רק המוסלמים הסונים (74 אחוזים) ייהנו כנראה מזכויות אזרח ויהיו חסינים מהרג. אחרי שני אירועי הטבח ההמוניים כבר שואלים שם מי יהיה המיעוט הבא שג’ולאני ‘יכבד את זכויותיו’? האם הארמנים המהווים שני אחוזים, האם השיעים – שלושה אחוזים, הכורדים – שבעה אחוזים, או הנוצרים – 10 אחוזים".
לדבריו, כבר בשנת 2021 הביע ג’ולאני את כוונותיו בראיון נדיר לבמאי האמריקאי מרטין סמית’ באתר Frontline: “לאמריקה ולאירופה אין ממה לחשוש”, אמר אז אל-ג’ולאני. אלעד טוען כי “עתה מתברר כי לא הייתה זו פליטת פה של מנהיג מתחיל אלא אמירה סדורה שהוא התכוון אליה בכל מאודו. לכן, כל מי שאיננו ארה”ב או אירופה מהן הוא ירא זמנית ומצפה לתמיכה כספית ומוראלית, צריך לחשוש".
התרעות פיקוד העורף