בבריטניה של 2025, קווי התפר בין ביטחון, הגירה ופוליטיקה כבר כמעט אינם נראים – משום שהם הפכו לקו אחד, אדום ומדמם. במהלך השבוע האחרון, תפסו כותרות ראשיות שורה של מעצרים ביטחוניים, גילויים מדאיגים על תעסוקת מהגרים בלתי חוקית, ומגמה פוליטית שהולכת ומתחזקת: חדירה של מועמדים מוסלמים עצמאיים, על בסיס מגזרי ודתי, אל תוך המערכת הדמוקרטית.
גל מעצרים: חשש לטרור איראני בלב לונדון
שבעה אזרחים איראנים נעצרו על ידי יחידות לוחמה בטרור ברחבי בריטניה, בהם בלונדון, מנצ'סטר, סווינדון וערים נוספות. לפי הודעת משטרת לונדון היום (ראשון), חלק מהעצורים חשודים בהכנות לפיגוע במבנה אזרחי – פרטים מדויקים טרם נמסרו. גורמי ביטחון סירבו להתייחס למניע, אך הבהירו כי מדובר בחקירה המתפתחת במהירות.
במקביל, במסגרת חקירה נוספת, נעצרו שלושה איראנים נוספים בחשד לפעילות הקשורה לביטחון אנגליה. המשטרה הבריטית טרם מסרה אם יש קשר בין שתי קבוצות העצורים. עם זאת, גורמים בכירים בשירותי הביטחון מזהירים כבר תקופה כי בריטניה נמצאת תחת איום קבוע מצד המשטר האיראני – במיוחד בכל הנוגע לאיומים על מתנגדי משטר המתגוררים מחוץ לאיראן.
לפי הערכות המודיעין של שירות ביטחון הפנים הבריטי (MI5), מאז 2022 סוכלו לפחות 20 ניסיונות חיסול, חטיפה או ריגול מצד שליחי איראן על אדמת בריטניה. חלקם כוונו נגד מתנגדי משטר איראנים המתגוררים מחוץ לאיראן, ובחלק מהמקרים נעשה שימוש במבצעים שכירים ממזרח אירופה. ראש יחידת לוחמה בטרור באנגליה, מאט ג'וקס (Matt Jukes), התריע באוגוסט האחרון כי מדובר בתופעה גוברת – והעריך כי חלה עלייה של פי ארבעה במספר הפעולות מצד מדינות עוינות, ובראשן איראן.
עקב כך, הודיע השר לביטחון פנים באנגליה, דן ג'רוויס, כי ממשלת בריטניה תכניס את כלל זרועות המשטר האיראני – לרבות משמרות המהפכה (IRGC) וסוכנויות המודיעין שלו – לרישום ברמת האיום הגבוהה ביותר במסגרת "רישום השפעה זרה", צעד המאפשר עיקול נכסים, מגבלות על פעילות דיפלומטית והגברת המעקב. בנוסף, מינה ג'רוויס את ג'ונתן הול, חוקר של חוקי הטרור, לתפקיד שיבדוק האם ניתן לעדכן את החוק כך שיכלול גם ארגונים ומוסדות של מדינות עוינות ברשימת הטרור – מהלך שנועד, הלכה למעשה, להכין את הקרקע להכרזה רשמית על משמרות המהפכה כארגון טרור.
הרפובליקה של האופניים: מהגרים, מלונות ממשלתיים ושליחויות פיקטיביות
מעבר לאיומים הביטחוניים, בריטניה מתמודדת עם אתגר מסוג אחר, הנובע בעיקרו מהגירה בלתי חוקית. תחקיר עיתונאי מקיף של הטלגרף הבריטי חשף רשת מאורגנת של תעסוקה בלתי חוקית של מהגרים, רבים מהם מבקשי מקלט, הפועלים כשליחים באפליקציות מזון. חלק מאותם המהגרים מתגוררים במלונות הממומנים על ידי המדינה. למרות שאין להם אישור חוקי לעבוד בבריטניה, הם משתלבים בענף המשלוחים באמצעות שיטה מוכרת היטב לשלטונות: שימוש בחשבונות שליחים רשומים – בתשלום – תוך התחזות אליהם.
איך זה קורה? שליח חוקי משכיר את פרטי הגישה שלו לאפליקציות כמו Deliveroo, Uber Eats וכיוצא בזה, ומהגר החסר אישור עבודה מבצע את המשלוחים במקומו. בחלק מהמקרים, ההתחזות כוללת גם השכרת טלפון נייד עם האפליקציה מותקנת מראש, ולעיתים נדרשים תיאומים מתוחכמים כדי לעבור את מנגנוני האימות הביומטריים שמפעילות החברות. שכרם מגיע עד ל-500 ליש"ט בשבוע, כאשר הכסף מועבר בחזרה למשפחותיהם שבבית, ולמבריחים שמימנו את המסע ממדינת המוצא שממנה באו.
במילים פשוטות: מהגרים נטולי אשרות עובדים תחת זהות בדויה, במדינה שאוסרת עליהם לעבוד. התוצאה – פגיעה בשלטון החוק, סיכונים בטיחותיים, ופרצה מתמשכת באכיפת מדיניות ההגירה של בריטניה.
הקרב שבקלפי
לצד המאבק ברחובות, זירה נוספת היא זו שבקלפיות. הבחירות המקומיות האחרונות באנגליה, מראשית מאי האחרון, חשפו תופעה שהולכת ומתפשטת: מועמדים מוסלמים עצמאיים שמריצים קמפיינים דתיים גלויים, לעיתים עם מסרים קיצוניים. כך למשל, מהין קמרן נבחרה בבורנלי עם קריאה לקידום מדיניות של אזורים המופרדים מגדרית. עמיתה, אוסמאן אריף, התפטר ממפלגת הלייבור על רקע המלחמה בעזה – ונבחר גם הוא.
רבים ממועמדים אלה זוכים לתמיכה של ארגון גג הכולל 24 תנועות ועמותות, תחת השם "הקול המוסלמי". הדרישות הפוליטיות שלהם כוללות לא רק שינוי במדיניות החוץ מול ישראל, אלא גם חקיקה נגד "אסלאמופוביה", שינוי כללי הרגולציה בשידורי תקשורת, וסדר יום דתי מובהק במערכת החינוך.
בעשרות מחוזות, הלייבור איבדה נתח משמעותי מקולותיה – בחלק מהמקרים, מדובר בירידה של יותר מ-30%. ב-37 אזורים בבריטניה שיעור המוסלמים באוכלוסייה הוא מעל 20%, ובעוד 73 מחוזות אחרים – בין 10 ל-20 אחוז. הנתונים מעוררים דאגה לא רק במפלגות הגדולות, אלא גם בקרב פרשנים החוששים מהיווצרות של פוליטיקה מגזרית, על גבול התיאוקרטית.
במשרד הפנים הבריטי מודעים למורכבות. השרה הבריטית להגנת הגבולות ומבקשי המקלט, אנג'לה איגל, הודיעה לאחרונה על אכיפה מוגברת במגזרי תעסוקה כמו שליחויות מזון, עם קנסות של עד 60,000 ליש"ט למעסיק, ואף עונשי מאסר. חברות כמו Deliveroo, Just Eat ו-Uber Eats טוענות כי הן מבצעות בדיקות זהות וזיהוי פנים לשליחים, אך תחקיר הטלגרף מצביע על פרצות משמעותיות, ההופכות את דבר החוק לאות מתה.
הסערה הפוליטית מצאה את דרכה גם אל תוך הפרלמנט הבריטי. חברת הלייבור הבכירה, לוסי פאוול, עוררה זעם ציבורי לאחר שהתבטאה בשישי שעבר באופן מזלזל בנוגע לנושא כנופיות האונס באנגליה. בדבריה, בתוכנית הרדיו של ה-BBC, התייחסה פאוול אל הדיון כקריצה פוליטית של הימין הבריטי כלפי הבייס המפלגתי שלו. בתגובה לכך, חברי פרלמנט שמרנים קראו להתפטרותה, לצד תגובות נזעמות שהגיעו גם מתוך מפלגתה.
אך לא כולם רואים את סוגיית המהגרים בצורה מתונה, או מכילה, כמפלגת הלייבור. במפלגה הבריטית הימנית, Reform-UK, בהנהגתו של נייג'ל פרג', מציבים אלטרנטיבה חדה וברורה: הבטחות להחזרת כל המהגרים הבלתי חוקיים תוך חמש שנים, עזיבת האמנה האירופית לזכויות אדם, והפסקת מה שהם מכנים "אובדן הריבונות הבריטית". יו"ר המפלגה, זיא יוסוף (Zia Yusuf), אף הזהיר בראיון שלשום (שבת) בפני הטיימס כי מדובר ב"מצב חירום לאומי" של בריטניה, וכי ממשלה שתקום בראשות מפלגתו תנקוט צעדים קיצוניים כדי "להחזיר את הסדר".
יוסוף, שצמח בשוק הפרטי והעסקי, והפך לאסטרטג הראשי של מפלגת Reform UK, לא עוצר רק בנושאי הגירה. אחד הנושאים המרכזיים שהוא מקדם, כפי שהציג בראיון לטיימס, הוא "חינוך מחדש של בריטניה", בעיקר במסגרת מערכות החינוך. לדבריו, "נעשה כאן תהליך שיטתי של פגיעה במורל [הבריטי, ג"ט], במיוחד בקרב צעירים. מלמדים אותם – בכוונה – לשנוא את המדינה שלהם. לגרום להם להתבייש עמוקות בהיסטוריה של בריטניה. מציגים את האימפריה הבריטית כאכזרית... תראה, ברור שהאימפריה הבריטית לא הייתה מושלמת. אבל לדעתי, בסך הכול, היא עשתה הרבה יותר טוב מאשר רע בעולם." משכך, מפלגתו מתחייבת להכניס לתוכנית הלימודים "תוכנית פטריוטית", להוציא תכנים של "אידיאולוגיה טרנסג'נדרית" מהכיתות, ועוד. בנוסף, יוסוף הציע להקים "מחלקת יעילות ממשלתית" בסגנון תוכנית של אילון מאסק, שתבטל תקציבים לפרויקטים אקלימיים ומיזמי גיוון תרבותי.
מהלכים אלה בשיח הציבורי והפוליטי אינם מתקיימים בחלל ריק – הם מתרחשים לצד מגמה הפוכה המתחוללת בשטח עצמו, הנובעת ממהלכים אלה, ובד בבד מגבירה את כוחם וקולם. במקביל להתחזקות הרטוריקה נגד הגירה בקרב הפוליטיקה הבריטית, ניכרת בשטח גם מגמה הפוכה. במחוזות מסוימים, לקהילות המוסלמיות יש כוח פוליטי ממשי, כפי שקורה במחוז טאוור האמלטס שבלונדון, שנשלט כיום בידי מפלגת Aspire. מפלגה זו, המזוהה עם הקהילה הבנגלדשית-מוסלמית המקומית, היא מפלגה סקטוריאלית, הפועלת לקידום סדר יום דתי וחברתי מגזרי – ומהווה דוגמה חיה לחדירה של פוליטיקה אסלאמית לזירה המקומית.
בפרלמנט, חברים שנבחרו ברוב קטן מתחילים לאמץ עמדות קהילתיות כדי לא לאבד את תמיכת הבוחרים המקומיים. במקרים אחרים – הם פשוט נעלמים מהמפה.
התרעות פיקוד העורף