המלחמה שמתנהלת בין ישראל למשטר האיראני מתרחבת מממד צבאי גרידא – אל חזית מקבילה לא פחות חשובה: חזית התודעה. בשעות האחרונות, הרשתות החברתיות, ובהן פלטפורמות כמו טוויטר, אינסטגרם וטלגרם, מתמלאות בקריאות של גולשים – רבים מהם גולים איראנים או מתנגדי משטר מתוך איראן עצמה שקוראים לישראל לפעול לא רק נגד פרויקט הגרעין, אלא גם נגד סמלי הכוח וההשפעה של השלטון האסלאמי.
המטרה: לערער את יוקרת המשטר דרך פגיעה ממוקדת באותם מבנים שמייצגים בעיני הציבור את הפער בין האליטה לבין העם, את השחיתות, הדיכוי והפומפוזיות של ההנהגה הדתית־פוליטית. הדגש ברוב הקריאות ברור: לא תקיפה כוללת, אלא חכמה "בלי אזרחים, רק מבנים. בלי חפים מפשע, רק סמלי המשטר" נכתב שוב ושוב. הנה הסמלים שזוכים לאזכורים החוזרים ונשנים:
כיכר זו הפכה לסמל תעמולתי, מעוטר בפוסטרים ענקיים המשווים את ישראל לנאצים, ובפסל המדמה את האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה. עבור האיראנים המתנגדים למשטר, זוהי פינה בלב הבירה שמייצגת שנאה ותעמולה, ולא סולידריות. פגיעה בפסל או בכרזות תירשם בעיני רבים כמכה ישירה למרכז העצבים של ההסתה הממסדית.
מבנה ענק עם כיפות מצופות זהב ואולמות תפילה עצומים, שנבנה לזכר מייסד הרפובליקה האסלאמית. עבור מיליונים, זהו אתר עלייה לרגל; עבור אחרים, סמל לפולחן האישיות ולבזבוז משאבים עצום. חומייני נשא כאן את נאום שובו מגלות ב־1979, ומאז המקום מהווה מוקד פוליטי־דתי.
הבסיג' היא זרוע הדיכוי של משמרות המהפכה, שנטלה חלק מרכזי בפיזור מחאות באמצעות אלימות קשה. אלו אינן רק יחידות ביטחוניות אלא סניפים תודעתיים – מוקדים שמהם נשלחות הוראות להטלת טרור על אזרחים. הפגיעה בהן נתפסת בעיני מתנגדי המשטר כמכה מוסרית לגוף הדיכוי עצמו.
הבניין, שממוקם במתחם מבוצר בבירה, משמש כסמל המוסדי של הרפובליקה האסלאמית. למרות היותו פרלמנט כביכול, בפועל הוא מציית לרצון המנהיג העליון ואינו עצמאי. עבור גולשים רבים מדובר במייצג של דמוקרטיה מזויפת ושל משטר שמתחפש לממלכה חוקתית, אך פועל כאוטוקרטיה הלכתית.
המשרד הזה אחראי על רישוי עיתונות, חסימת אתרים, איסור סרטים והחרמת ספרים. תחתיו פועלות יחידות שמפקחות על האינטרנט, תוקפות עיתונאים, עוקבות אחרי יוצרים, ואוסרות הופעות מוזיקה לא מורשות. רבים רואים בבניין המשרד סמל לדיכוי התרבות האיראנית.
המגדל הגבוה באיראן מתנשא לגובה 435 מטרים, אך מתחת לרושם החיצוני מסתתר סמל לציניות. הוא נבנה על חורבות שכונת עוני ונחשב מונומנט לבזבזנות של המשטר: מרכזים תקשורתיים, אולמות קונגרסים, מלון יוקרה, מסעדות יוקרה – כולם פתוחים רק לעשירי השלטון. גולשים מכנים אותו "המגדל של השחיתות והניתוק מהעם".
התרעות פיקוד העורף