דיווחים בתקשורת הלבנונית מעלים שאלות קשות על עתידו של חיזבאללה לאחר מלחמת 12 הימים שהסתיימה בפתאומיות. לפי הניתוח הלבנוני, הפסקת האש שהוכרזה בציוץ של הנשיא טראמפ, ללא הסכם כתוב או הבנות מוצהרות, מותירה שאלות פתוחות על מחיר ההסדרה הגדולה שעלולה להגיע.
הדיווחים הלבנוניים מציינים כי לאחר 12 יום של מלחמה שנראתה מתפתחת למלחמה אזורית כוללת, הגיעה התגובה האיראנית המוגבלת, רק תקיפת בסיס אמריקני בקטר, ובעקבותיה הודעת טראמפ על הפסקת אש. לפי המקורות הלבנוניים, מדובר במצב חסר תקדים של סיום מלחמה בציוץ, ללא תנאים ברורים או ערבויות.
הדיווחים מציינים כי האמריקנים רואים עצמם כמנצחים לאחר שפגעו במתקנים רגישים כמו פורדו, נתנז ואיספהן, וכפו את תנאי טראמפ על אי השגת נשק גרעיני איראני. ישראל רואה עצמה במעמד עליונות צבאית וטכנולוגית לאחר ההרס בפועל של התוכנית הגרעינית האיראנית וחשיפת איראן בפדיחה ביטחונית גדולה.
חיזבאללה הופך לקלף מיקוח
הניתוח הלבנוני מתמקד בכך שלנוכח המציאות החדשה, חיזבאללה עלול להפוך לקלף מיקוח רציני על שולחן המשא ומתן האיראני. הדיווחים הלבנוניים מדגישים כי זה לא אומר בהכרח שטהרן נוטשת את בעלת בריתה הלבנונית, אך היא עלולה להציע פירוק הזרוע הצבאית של הארגון, חלקית או הדרגתית, כחלק מהסדרה גדולה שתבטיח לה שמירה על חלק מההישגים בתחומי הגרעין והטילים.
לפי המקורות הלבנוניים, חיזבאללה הוא כיום הקלף האיראני הכי חלש, וזאת מכמה סיבות. לאחר המלחמה האחרונה, הארגון מוגבל בפועל לצפון נהר הליטאני, איבד את היכולת לפעול צבאית בדרום בהתאם להחלטה 1701, היכולות האסטרטגיות נפגעו, קווי האספקה שותקו, והזירה הלבנונית הצטמצמה עליו צבאית, עממית ופוליטית.
הדיווחים הלבנוניים מציינים כי המשא ומתן כאן לא מתמקד בהרגעה נסיבתית או הקפאה זמנית של החזית עם ישראל, אלא בפירוק מתוכנן של היכולת הצבאית העצמאית של חיזבאללה, במשהו הדומה לסיום תפקידו כרכיב מזוין מחוץ למסגרת המדינה. לפי הניתוח הלבנוני, צעד בהיקף כזה, אם יוצע תחת כיסוי איראני משא ומתני, יהווה הישג מערבי וישראלי ברור, וטהרן תוכל לנצל אותו כדי להשיג ויתורים נגדיים בתיקים חיוניים יותר עבורה.
העיתונות הלבנונית מסכמת כי ללא קשר לכיוון המשא ומתן הבא, מה שאחרי המלחמה הזו אינו כמו לפניה. ההסלמה שנראתה ללא תקרה, נעצרה פתאום בציוץ. כל הצדדים מתנהגים כאילו ניצחו, בעוד האמת היא שאף אחד לא הכריע דבר עדיין. הדיווחים מדגישים כי מה שהשתנה בפועל הוא אופי הקלפים המונחים על השולחן: מתקנים הרוסים ושינויים בשטח שפתחו את השער למשא ומתן על בסיסים חדשים. בהקשר זה, נראה שלבנון לא יהיה רחוק מהשלכות העסקה הגדולה, לא כזירת מלחמה אלא כמרחב בדיקה ליכולת איראן להציג "ויתורים אמיתיים" שיתחילו מחיזבאללה - שהפך, לפי חישובי המלחמה והפוליטיקה, לקלף הכי חלש ביד טהרן.
התרעות פיקוד העורף