הוא מפרט שבתוך כל אלה, הסוגיה הפלסטינית ניצבת בפני אתגר קיומי לאור ההתפתחויות. מלחמת איראן-ישראל שינתה מחדש את סדרי העדיפויות הביטחוניים של מדינות ערב, בעוד שהצהרת הרמטכ"ל הישראלי כי המיקוד חזר לעזה לאחר המלחמה עם איראן, מצביעה בבירור על כך שהמלחמה העניקה לארצו חופש פעולה גדול יותר לטפל בסוגיה הפלסטינית ללא לחץ אזורי משמעותי.
לנוכח מציאות זו, הפרשן טוען, דעת הקהל הערבית נותרת ערנית. רובה עדיין דוחה את הנורמליזציה. עם זאת, החשש מיכולותיה הצבאיות המתקדמות של ישראל והתמיכה הבלתי מוגבלת שהיא מקבלת מהממשל האמריקאי, עלולים ליצור שינוי הדרגתי בגישות הציבור. גל השינויים המתרחש במדינות אלה, ובמיוחד בערב הסעודית, עלול להפוך את הצורך בביטחון אזורי לגבור על כל שיקול אחר.
הפרשן מסביר שהמהלך הזה מעמיק את בידודם של הפלסטינים באזור ובין היתר, כתוצאה מכך, הפלסטינים ימצאו את עצמם ניצבים בפני מציאות חדשה: בחירה בין רע לגרוע מכל, ולא יהיה מנוס מבחירה ברע, כלומר קבלת כל מה שיוצע להם, גם אם זה לא עונה על תנאיהם, מטרותיהם ומאבקם בן עשרות השנים.
התרעות פיקוד העורף