תשלומים אלו התאפשרו בזכות חקיקה חדשה שעברה בסוף 2022, בעקבות שנים של מאבק ציבורי לפתוח מחדש את תהליך הפיצויים עבור שורדי שואה או בני משפחותיהם ממוצא ליטאי שאינם אזרחי המדינה.
קרן הרצון הטוב (GWF), שאיל"ר הוא אחד ממייסדיו, מונתה לנהל ולחלק את התשלומים. הקרן הוקמה על ידי איל"ר והקהילה היהודית של ליטא במטרה לשלם פיצויים מטעם ממשלת ליטא על נדל"ן של יהודים וקהילות יהודיות שנגזלו בשואה.
930 בקשות הוגשו לקרן הרצון הטוב עד לסוף 2023, שהיה המועד האחרון להגשת הבקשות. לאורך שנת 2024 עבדה הקרן בשיתוף פעולה הדוק עם ארכיונים ממשלתיים ורשמי מקרקעין בליטא, במטרה לאמת את תביעות הרכוש ולאתר את הזכאים. 340 בקשות נמצאו כזכאיות לקבל את המענקים - 240 מתוכן נשלחו על ידי אזרחי ישראל. בנוסף, יועברו 37 מיליון אירו נוספים במהלך שבע השנים הקרובות לטובת תמיכה בחיי הקהילה היהודית - כהכרה סמלית בנכסי יהודים ללא יורשים.
"המשפחה שלי ברחה בעור שיניה לפני המלחמה, ומי שלא הצליח נרצח בשואה. מה שקיבלנו מגרד את הרף התחתון ביותר של הפיצוי ואינו משקף את ממדי הגזל ההיסטורי. זה מעט מדי ומאוחר מדי, למרות שההכרה הראשונית הזאת חשובה ויש משמעות לכך שהם ניאותו להכיר בגזל", אמר דוקטורי, שמעריך את ערך הרכוש של משפחתו ב-60 מיליון דולר.
"מדי ביקור בקובנה, אנחנו חולפים על פנים הבתים וממשיכים להעביר אותם גם בירושות המשפחתיות, למרות שאינם בידינו. התשלום רק מדגיש את הפער בין העוול לבין הנכונות לתקן אותו", הוסיף דוקטורי, וציין שהכסף ילך לשיקום מצבות המשפחה בבית העלמין היהודי העתיק בקובנה וזיכרון השואה.
לפני מלחמת העולם השנייה חיו בליטא כ-220,000 יהודים. הקהילה הייתה אחת המרכזיות והמשפיעות ביותר באירופה. עד סוף המלחמה, כ95% מיהודי ליטא נרצחו - מהשיעורים הגבוהים ביותר באירופה.
התרעות פיקוד העורף