"אני נולדתי בסוריה. המשפחה שלי חיה בלבנון וגדלתי שם עד גיל 18. למרות שאני מוסלמית, ההורים שלי שלחו אותנו לבית ספר קתולי צרפתי בבקעה, היינו פתוחים, ליברליים, משכילים ממעמד הביניים. ההורים התרחקו מהדת כתגובה למלחמת האזרחים בלבנון - היו חילוניים וסובלניים. אבא שלי סוני מדמשק התחתן עם אמא שיעית מלבנון. גדלנו בסביבה סובלנית, הדבר היחיד שכולם שנאו זה ישראל, יהודים וציונים"
"כשהייתי צעירה הייתי מהמעריצות הגדולות של חיזבאללה כי חשבנו שהם היחידים שמעזים להתנגד לכובש. לא ידענו מה הסיבה שנוצרה האזור החוצץ בדרום, לא ידענו על פעילותם של ארגוני טרור שהגיעו להתאמן בלבנון. באוניברסיטה התחלתי ללמוד לימודי יהדות. התרחקתי מהאיסלאם כי תמיד השוויתי בין אסלאם, נצרות ויהדות. לא האמנתי לסיפורים של המוסלמים".
"היהדות שונה לחלוטין. הבנתי שהיינו טועים בהגדרה. כשהתחלתי ללמוד כמה חוכמה, עומק וריאליזם יש ביהדות - אפילו הנביאים בתנ"ך, אף אחד מהם לא עף, הם לא יצורים מוזרים עם כנפיים (הכוונה המסע הלילי של הנביא מוחמד). אלה אנשים שטועים. אפשר להבין שהסיפורים לא בהכרח קרו מילה במילה. ביהדות יש אינטרוספקציה - כשאני יושבת בבית הכנסת ביום כיפור וחושבת על התהליך הזה, זה לא רק חשבון נפש אישי אלא גם קהילתי. מסתכלים מה השגיאות שנעשו ומה צריך לשפר. בחברות הערביות תמיד קל יותר להצביע באצבע ולהאשים את האחר".
"יש קווים משותפים שאי אפשר להתכחש אליהם. למשל, ביקור קברים הילולות - אצל הסונים זה אסור, אצל השיעים יש מקדשים. גם רעיון המהדי המיוחל - השיעים מאמינים שיש מהדי נסתר שיחזור להופיע, כמו שיהודים מאמינים במשיח. בראיתי שהרבה מהטקסים והאמונות השיעיות נלקחו מהיהדות".
"בעולם הערבי לא מכבדים מיעוטים, לא מכבדים הומוסקסואלים, לא מכבדים את העם שלהם"
"ג'ולאני לא מייצג אותי. יש סורים קיצוניים שאחרי יותר מחמישה עשורים של שלטון אסד,הרבים מהם הם לא הרוב, אך עדיין בעלי מחשבה בעיתית, אומרים 'כבוד הנשיא'. הוא אזרח סורי שבא והתחייב לבנות סוריה חדשה. אמרתי בואו ניתן לו הזדמנות. ישראל לא הייתה מאפשרת לו להגיע לשלטון אלמלא היה הסכם אזורי - אני מאמינה שהיה דיל בין הטורקים, האמריקנים והסעודים שהתחייבו לישראל שהוא לא יתגרה בה".
"בשאר אסד ואביו, בשבילי, הם חיות. אני זוכרת סוריה כשאנשים לא העזו להגיד את שם הנשיא במטבח שלהם מפחד. חיו באימה, במציאות אורוולית. הם פגעו באדם הסורי, הרסו את התרבות בחברה הסורית והפכו הרבה אנשים לחיות. זה מה שאנחנו רואים היום".
אנשים מתגעגעים לימי בשאר אסד - נוצרים, עלאווים, דרוזים. אנחנו רואים רציחות על בסיס דת וזהות, מעשי טבח בעלאווים ודרוזים. איפה סוריה החדשה שהבטיחו? בעולם הערבי לא מכבדים מיעוטים, לא מכבדים הומוסקסואלים, לא מכבדים את העם שלהם. זוכר את סיפורי דאע"ש? הם הרגו אפילו מוסלמים. האנשים הפכו לאבודים עד כדי שהם לא הבינו מה רוצים מהם.
ישראל היא היחידה שהגנה על הדרוזים. אפילו התקשורת במערב לא ציינה את המעשי הטבח שקרו בסווידא עד שישראל התערבה ותקפה את משרד ההגנה בדמשק. בהזדמנות זאת ניתן לחשוף שד"ר אדי כהן מארגן כנס מיעוטים בתל אביב ב-27 לאוקטובר בו יזמנו כל המיעוטים - כורדים, דרוזים, עלאווים, יזידים – הם יבואו לישראל. האנשים האלה, כמוני, גדלו על איבה ליהודים וישראל.
"כל עמי האזור שילמו מחיר יקר מאוד בגלל הסוגיה הפלסטינית המזויפת"
"אני נגד הרעיון לגמרי. בלתי אפשרי. שילמנו מחירים יקרים. לא רק חמאס - גם אבו מאזן ופתח, ה'מנהיגות המתונה' שאומרים שהיא שותפה פוטנציאלית לשלום. יש להם מערכת של תשלומיים לטרוריסטים. אפילו בחורים מעזה שהשתתפו ב-7 באוקטובר - המשפחות שלהם זוכות לתגמולים על מה שעשו."
"כל עמי האזור שילמו מחיר יקר מאוד בגלל הסוגיה הפלסטינית המזויפת. אפילו הזהות הפלסטינית כזהות מפוברקת, נוצרה בין יאסר ערפאת לק.ג.ב. הגיע הזמן ואנחנו חייבים כחברה בינלאומית לילדים הפלסטינים שלא בחרו להיוולד בעזה או בגדה לומר למנהיגים: 'אתם לא ראויים, אי אפשר לסמוך עליכם תוותרו עלה שלטון הוכחתם שאתם לא ראויים, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, שאתם או מושחתים או טרוריסטים'".
תמיד אומרים לי ככה וזה דבר מגוחך. מנסים לקדם רעיון שאי אפשר לתמוך בישראלים אלא אם נותנים לך מיליונים, שרק באמצעות כסף ניתן לתמוך בישראל אני חזקה, חופשייה ואמיצה ואומרת לכל העולם - כן, הרוב טועה. בואו לארץ הזאת ותראו איך יהודים וישראלים מתייחסים אליכם. אני גאה להיות חלק מהעם הזה.
"אני סברתי, חייתי בשבע מדינות והסברתי הרבה. בחרתי לאמץ את הדת היהודית לפני שיודעים שהדת שלי, הדם שלי מספר את סיפור של האזור. אני לא יודעת למה אבות אבותיי אימצו דת אחרת - נאלצו, נכפו עליהם, בחרו, התאהבו במוסלמי, לא יודעת. אבל הדם שלי מספר את סיפור האזור שלנו. היום אני לא רק מתגיירת ליהדות, אני בכל האהבה עומדת איתכם אחרי ה-7 באוקטובר ובאה לחיות ביניכם, יש לי דירה בתל אביב זה מצער כשאני רואה מישהו יהודי מהסס ומתחיל לתהות האם יש לנו זכות להיות כאן. יש לכם כל הזכות. כשאני הולכת לגדה ורואה את החפיסות, האדמה מדברת ואומרת לכם - אנחנו בעלי האדמה. אל תאפשרו לאף אחד ללמד את הילדים שלכם שאין לכם זכות להיות כאן. לעולם לא. תהיו גאים - אבותיכם, אבותינו, קיבלו משימה והיא להיות אור לעולם."
התרעות פיקוד העורף