בנוסף, טראוט ציין כי משרד ההגנה יפתח יכולות חדשות לגילוי טילים מבוסס לוויינים, במענה לאיום הנשקף מול טילים בליסטיים וכלי טיס היפרסוניים. כמו כן, פיקוד החלל עובד על יצירת מערכות שליטה ובקרה חסינות יותר ו"אפקטורים בחלל, שאינם בהכרח הרסניים".
התוכניות השאפתניות מגובות במשאבים משמעותיים. שר ההגנה פיסטוריוס הודיע לאחרונה על השקעה של 35 מיליארד אירו (41 מיליארד דולר) בחמש השנים הקרובות בתחום ביטחון החלל. האסטרטגיה קובעת עשר סדרי עדיפויות בין-משרדיים, הכוללים בין היתר את חיזוק היכולת להגן על תשתיות חלל לאומיות ואירופיות, צמצום התלות ב"שחקנים לא-אירופיים", ופיתוח יכולת צבאית למבצעים בחלל. במסגרת זו, משרד ההגנה יקים רשת חיישנים גלובלית למודעות מצב בחלל ויפתח מערך לוויינים חדש למעקב אחר שיגורי רקטות ומערכות טיסה היפרסוניות של יריבים.
באופן ספציפי יותר, האסטרטגיה קוראת לפיתוח "יכולות טכניות ומבצעיות להגביל או למנוע שימוש צבאי בחלל על ידי יריב", כולל יכולות תקיפה מדויקות ועמוקות. כמו כן, משרד ההגנה יצטייד ב"לווייני מעקב ו'שומר ראש' זריזים בעלי חתימה נמוכה ובחלליות רב-פעמיות" לבחינת המערכות של היריב והשפעה עליהן. ברמה הרחבה יותר, המסמך מבהיר את שאיפותיה של גרמניה להגביר את השפעתה בזירה הבינלאומית, להוביל את מדיניות הגנת החלל האירופית ולקדם אוטונומיה אסטרטגית ליבשת, תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים.
התרעות פיקוד העורף