אף שהגישה לדיווח מחוץ לפסגה הייתה מוגבלת, הנסיעה העניקה לכתב AP הזדמנות ראשונה לראות את המצב בשטח באיראן מאז ביקוריו האחרונים בשנים 2018 ו-2019. בשנים שחלפו מאז, הוא צפה במתרחש מרחוק, מדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות, במסגרת תפקידו כמפקח על כיסוי איראן ומדינות המפרץ בסוכנות הידיעות, בעוד איראן מיטלטלת ממחאות על המצב הכלכלי ומותה של אמיני, מגפת הקורונה, ומלחמה בת 12 ימים מול ישראל.
במשך 46 השנים האחרונות, שליטי איראן כפו את חוקי החיג'אב. בתקופות הנוקשות ביותר, המשטרה והבסיג' - כוח המתנדבים של משמרות המהפכה - פקחו עין בוחנת על נשים ברחובות כדי להבטיח ציות. בכל פעם שהאווירה הרגישה רפויה יותר, נשים רבות דחפו את המטפחות שלהן אחורה יותר ויותר על ראשן, כאתגרים קטנים לממשלה בשאלה כמה שיער ניתן לחשוף ולהתחמק מכך. אך הן כמעט מעולם לא העזו להסיר את הכיסוי לחלוטין.
בעבודתו מרחוק עם עמיתיו ב-AP בתוך איראן, גמברל ידע מהדיווחים, הצילומים וקטעי הווידאו שלהם מהרחובות, אפילו במשימות שאינן קשורות לנושא, שנשים החלו לוותר על החיג'אב לחלוטין. עם זאת, הוא מדגיש כי לא הבין את מלוא היקף הסירוב עד שחזה בכך במו עיניו. בסביבת כיכר טג'ריש, למרגלות הרי אלבורז בטהרן, קבוצה של נערות צעירות המחויבות ללבוש חיג'אב בבית הספר הסירה אותו מיד עם היציאה בשעות אחר הצהריים.
הן התרוצצו בין מכוניות שעמדו בפקק, צוחקות ונושאות פרויקטים באמנות. נשים מכל הגילאים הלכו ללא כיסוי בשוק טג'ריש וחלפו על פני הכיפות בעלות האריחים הכחולים של מקדש אימאמזאדה סאלח. שני שוטרים ברחוב שוחחו ביניהם בעוד הנשים חולפות על פניהם ללא כל הערה.
במלון היוקרה "אספינאס פאלאס", נשים רבות עם שיער גלוי חלפו על פני שלטים הקוראים "נא לשמור על החיג'אב האסלאמי", שלצידם איור בשחור-לבן של אישה עטויה חיג'אב. אשת דיפלומט זר השתתפה בארוחת ערב לפסגה ללא כיסוי ראש. אישה איראנית שנכחה במקום הניחה לרגע כיסוי על ראשה בעת שיחה עם איש צוות המלון, אך רגע לאחר מכן הניחה לו ליפול במלואו על כתפיה.
אתרים אלו ממוקמים בצפון טהרן, אזור אמיד הנחשב בדרך כלל ליברלי יותר. אך אפילו במחוז דרומי ושמרני יותר, נצפתה אישה גלוית ראש צועדת במהירות ברחוב בין נשים אחרות העטויות בצ'אדור שחור המכסה את כולן. סימני המלחמה נראו גם הם בעיר. גמברל מדווח כי ראה בניין מגורים אחד שדירתו בקומה העליונה עדיין עמדה בהריסותיה כתוצאה מתקיפה ישראלית.
כמו כן, כל שינוי במחירי הבנזין המסובסדים על ידי הממשלה, שהם מהזולים בעולם, נמצא בהקפאה, למרות הלחץ הכלכלי הגובר על המדינה כאשר המטבע שלה, הריאל, נסחר בשער של מעל מיליון לדולר אחד. הסיבה לכך טמונה ככל הנראה בחוסר שביעות הרצון הנרחב של העם האיראני מהשלטון הדתי בעת הנוכחית. פעולות ממשלתיות קודמות בשני הנושאים הללו הובילו למחאות כלל-ארציות ולדיכוי מצד כוחות הביטחון שהביא למותם של מאות ולמעצרם של אלפים.
פזשכיאן התייחס לאחרונה לנושא ואמר כי בביקורים במחוזות רואים בסקרים שהציבור אינו מרוצה מהממשל, והוסיף כי הם נושאים באחריות מכיוון שאינם יכולים לספק שירותים לאנשים. הסקרים תואמים את חוסר שביעות הרצון הנרחב של הבוחרים ואת אחוזי ההצבעה הנמוכים במהלך ההצבעה הראשונית לנשיאות בשנה שעברה.
המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית (NIAC), הממוקמת בוושינגטון, ציינה בניתוח של נתוני הסקרים המדווחים כי שנים של קושי כלכלי, אינפלציה, תנודתיות במטבע, אבטלה ותסכול ציבורי מאתגרים סביבתיים וחברתיים שחקו בחדות את האמון במוסדות. ועם זאת, החשש מפני חידוש הדיכוי הממשלתי נותר בעינו בקרב אוכלוסייה המותשת משחיקת הסנקציות הבינלאומיות ומהפחד הנפוץ שמלחמה נוספת עם ישראל בוא תבוא.
אישה איראנית שהיגרה לאחרונה לקנדה סיפרה לגמברל לאחר שובו לדובאי, בעילום שם מחשש לנקמה, כי כל חייה נאלצה ללבוש חיג'אב בבית הספר, באוניברסיטה ובכל מקום ציבורי. היא תיארה כיצד תמיד ניסתה לעקוב אחר הכללים, אך הדבר גרם לה לחוסר ביטחון מכיוון שלבשה את החיג'אב מבלי להאמין בכך. גם כעת, הפחד מלווה אותה לעיתים. "לפעמים כשאני מאחורי ההגה, אני מנסה למצוא את כיסוי הראש על ראשי", אמרה. "הפחד הזה עדיין איתי".
התרעות פיקוד העורף