מועצת העיר דבלין החליטה שלא להסיר את דגלי אירלנד שנתלו על ידי פעילים המזוהים עם הימין בחלקים שונים של העיר, כחלק מקמפיין שעורר דיון ציבורי נרחב בנושא ההגירה והזהות הלאומית. בהודעה שפרסמה אתמול (שישי) המועצה, נמסר כי לאחר בחינת הגורמים והסיכונים, המסקנה היא שהסרת הדגלים בעת הזו תהיה "בלתי מועילה". במקום זאת, המועצה הודיעה כי תנקוט בגישה חיובית ותפעל בשיתוף עם הקהילות המקומיות לקידום הבנה עמוקה יותר של הדגל האירי. לפי דיווח ברויטרס, אף קבוצה לא לקחה אחריות פומבית על תליית הדגלים, אך פעילי ימין קיצוני הם המגנים הבולטים של המהלך. תומכי הקמפיין טוענים כי הדגלים, שנתלו באופן לא רשמי על עמודי תאורה, הם ביטוי לפטריוטיות. מנגד, המתנגדים טוענים כי הדגלים נועדו להלך אימים ולסמן שכונות כמיועדות ללא-מהגרים בלבד, בדומה לקמפיין מקביל שנערך באנגליה. Dublin Ireland Stand with Palestine 🇵🇸🇮🇪 pic.twitter.com/Jl90NQyAGk — Irlandarra (@aldamu_jo) November 28, 2025 ג'נט הורנר, חברת מועצה מטעם מפלגת הירוקים, ציינה בחודש שעבר כי קיים מתח רב במועצה בין אלו הדורשים להסיר את הדגלים לבין אלו המבקשים להימנע מעימות. במקביל, ה"אייריש טיימס" דיווח כי קבוצה של פעילים נגד גזענות הסירה לאחרונה חלק מהדגלים. הרקע למתיחות הוא עלייה חדה בהגירה לאירלנד בשנים האחרונות, כאשר פעילים נגד מהגרים היו מעורבים במהומות נרחבות בדבלין ב-2023 ובהתנגשויות עם המשטרה בחודש שעבר. השבוע הציגה הממשלה צעדים להחמרת חוקי ההגירה בניסיון להאט את קצב גידול האוכלוסייה. בעקבות המצב, אירלנד הציגה ביום רביעי צעדים להחמרת חוקי ההגירה במדינה, במטרה להאט את קצב גידול האוכלוסייה שהוגדר כ"מדאיג" על ידי שר המשפטים, ג'ים או'קלהאן. ההחלטה התקבלה על רקע עלייה חדה במספר מבקשי המקלט וגידול של 1.6% באוכלוסייה בשנה שעברה. במסגרת הכללים החדשים, כ-7,500 מבקשי מקלט המועסקים ומתגוררים בדיור ממשלתי יחויבו להשתתף בעלויות בשיעור של 10% עד 40% מהכנסתם השבועית. כמו כן, הוחמרו הקריטריונים לאיחוד משפחות: מגישי בקשות מחוץ לאזור הכלכלי האירופי יידרשו להוכיח הכנסה שנתית של מעל 44,000 אירו וקיום מקום מגורים הולם. בנוסף, תקופת ההמתנה לאזרחות עבור פליטים תוארך משלוש לחמש שנים, ומקבלי קצבאות רווחה מסוימות לטווח ארוך לא יהיו זכאים להגיש בקשה.