עבור פיונגיאנג, המחיר האנושי של מעורבות כוחותיה באוקראינה היה מוחשי: המודיעין הדרום-קוריאני מעריך כי כמעט 600 חיילים צפון-קוריאנים נהרגו ואלפים נוספים נפצעו מאז הפריסה הראשונית של 11,000 חיילי עילית לרוסיה בסוף שנת 2024.
ה"וושינגטון טיימס" מדווח כי למרות האבדות בנפש, נראה כי משטרו של קים זכה בדבר יקר ערך: ניסיון מבצעי במלחמה מודרנית רחבת היקף. הלחימה באוקראינה, המוגדרת ומעוצבת יותר ויותר על ידי שימוש בכטב"מים, חוללה שינוי משמעותי עבור צבא קוריאה הצפונית, שנשען זמן רב על דוקטרינה וציוד סובייטיים מיושנים.
תיעוד תעמולה מחזית קורסק הציג חיילים צפון-קוריאנים מתרגלים יירוט רחפני אויב ומפעילים כטב"מים משלהם, כולל רחפני "גוף ראשון" (FPV) המופעלים על ידי צוותים המשלבים מודיעין בזמן אמת.
קים עצמו הורה בשנה שעברה על ייצור המוני של "רחפנים מתאבדים", ודיווחים מצביעים על כך שרוסיה סיפקה סיוע טכני לפיתוח כטב"מים בסגנון שאהד-136 האיראני.
התיעוד מקורסק חשף גם טקטיקות נגד-שריון חדשות, ובראשן התקנת טילי נ"ט מתקדמים מסוג Bulsae-4 על טנדרים אזרחיים במקום על נגמ"שים יקרים - אלתור המאפשר ניידות גבוהה בעלות נמוכה. כמו כן, נצפה שימוש במערכות ישנות יותר מסוג Bulsae-2 ו-Bulsae-3, מה שמעיד על נכונות להתנסות בשילוב דורות שונים של נשק.
בתחום התקשורת, נראו חיילים משתמשים במכשירי קשר טקטיים רוסיים מסוג Azart, המאפשרים דילוג תדרים וסנכרון לווייני, ובמוצבי הפיקוד שולבו תוכנות מיפוי דיגיטלי עם שידורי רחפנים חיים.
מעבר ללקחים המבצעיים, פיונגיאנג קצרה פירות כלכליים וטכנולוגיים משמעותיים. מכון מחקר גרמני מעריך כי קוריאה הצפונית הרוויחה בין 1.7 ל-5.5 מיליארד דולר ממכירת נשק למוסקבה מאז 2023, בנוסף לכ-500 מיליון דולר בשנה עבור שליחת הכוחות.
בתמורה, רוסיה סיפקה סיוע בבניית מערכות הגנה אווירית, טנקים עם לוחמה אלקטרונית מתקדמת, ואף משחתת החמושה בטילי שיוט על-קוליים.
לדבריו, המערכות המיושנות של המדינה עוברות שינוי מהיר, והניסיון הקרבי בשימוש בבינה מלאכותית ורחפנים הופך אותה ליריב אימתני. השלכות המודרניזציה עשויות לחרוג מעבר לאסיה, שכן פיונגיאנג נוהגת לייצא נשק לקבוצות מיליטנטיות ומשטרים תחת סנקציות, מחמאס ועד מיליציות באפריקה.
התרעות פיקוד העורף