"צריך להבין קודם כול במה מדובר", הסבירה רוזנברג בפתח דבריה. "פדריקה מוגריני סיימה את תפקידה כנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד, תפקיד המקביל לשרת החוץ של האיחוד האירופי. לאחר סיום כהונתה, היא קיבלה את תפקיד הרקטור במוסד האקדמי 'קולג' אירופה' בברוז'".
על פי הפרטים שנחשפו בחקירה, החשד מתחזק לאור רכישת נדל"ן גדולה שביצע הקולג'. החוקרים מתמקדים ברכישת בניין בשווי 3.2 מיליון אירו בברוז', שנועד לשמש כמעונות לדיפלומטים שישתתפו באקדמיה החדשה. הרכישה בוצעה בשנת 2022, בתקופה שבה המוסד היה במצוקה כלכלית, ועוד בטרם הוכרז רשמית על הזכייה במכרז. סמיכות הזמנים מעלה חשד כבד כי לראשי הקולג' היה ביטחון מלא שיזכו במימון האירופי, שעמד על כ-654,000 אירו, בשל המידע המוקדם שהיה ברשותם.
"באיחוד האירופי, חוקי המכרזים והלבנת ההון הם נוקשים וברורים מאוד", אמרה רוזנברג. "בין שמדובר ברגולציה על חומרים דו-שימושיים, בסנקציות או במניעת הלבנת הון. הבעיה עד לפני כמה שנים לא הייתה בחוקים עצמם, אלא באכיפה. אולם המצב השתנה דרמטית עם כניסתה לתמונה של התובעת הכללית החדשה של האיחוד האירופי".
לדברי רוזנברג, המעצר של דמות בכירה כמו מוגריני מעביר מסר חד משמעי: "התובעת הזו מיישמת מדיניות של אכיפה אחידה לכולם. במשך שנים, מדינות מרכז ומזרח אירופה, כמו הונגריה ופולין, התלוננו על אכיפה בררנית. הטענה הייתה שמה שאסור במזרח, מותר במערב. המהלך הנוכחי מראה שאין יותר 'פרות קדושות' באיחוד האירופי. מי שעובר עבירה משלם עליה, גם אם הוא מגיע מלב הממסד בבריסל".
החקירה הנוכחית מערבת דמויות מפתח נוספות. סטפנו סאנינו, שנעצר גם הוא, עבד בעבר תחת מוגריני במשרד החוץ האיטלקי וכיהן כמזכ"ל שירות החוץ האירופי בתקופה הרלוונטית למכרז. הקשרים ההדוקים בין הדמויות, מוגריני כרקטור הקולג', וסאנינו כבכיר בצד המזמין של המכרז, נמצאים בלב החשדות לניגוד עניינים פלילי וקנוניה.
"זה לא מפתיע אותי שדמויות אלו מעורבות", ציינה רוזנברג. "מדובר בקבוצה של דיפלומטים עם אג'נדה פוליטית מסוימת, שלעיתים נראה כי היא מקדמת אותם אישית יותר מאשר את טובת המדינות החברות. העובדה שהתובעת לא היססה לפעול נגדם היא בשורה של ממש".
מבחינת ישראל, רוזנברג רואה בהתפתחויות הללו הזדמנות אסטרטגית חשובה. "בראייה שלנו כישראלים, זה מצוין לנו", היא קובעת. "מעבר לעובדה שמוגריני לא נחשבה לידידה גדולה של ישראל בתקופת כהונתה, המנגנון החדש של התביעה האירופית פותח בפנינו דלתות. אם יש עבירות של הלבנת הון או שחיתות המיוחסות לכספים שמועברים לגורמים עוינים, למשל לרשות הפלסטינית או לארגונים הקשורים לטרור, יש כיום כתובת שאפשר לפנות אליה".
רוזנברג הוסיפה כי "בעבר ראינו שלייצר סנקציות זו לא הבעיה, הבעיה הייתה באכיפה כלפי גורמים מסוימים. כעת, כשיש תובעת שמוכיחה שאין לה פחד לגעת בבכירים ביותר, זה מחדד את האופציה לעבוד איתה. אפשר לבקש ממנה לבדוק העברות כספים חשודות, ואם מעורבת שם שחיתות או הלבנת הון, היא תחקור".
הפרשה הנוכחית מצטרפת לשורה של סקנדלים שפקדו את האיחוד לאחרונה. היא מעלה שוב את סוגיית "הדלתות המסתובבות" בבריסל, שבהן פוליטיקאים בכירים עוברים לתפקידים בעלי השפעה במוסדות הנתמכים על ידי האיחוד. "הסוג המסוים הזה של פוליטיקאים, שמחליטים שהם יכולים לנהל את העניינים כראות עיניהם גם אחרי שסיימו את תפקידם הרשמי, מגלה שזה לא עובד ככה יותר", אמרה רוזנברג.
רוזנברג אופטימית לגבי המערכת המשפטית של האיחוד. "למרות הביקורת על ההנהגה הפוליטית, המנגנונים המקצועיים עובדים בצורה טובה. העובדה שהפרקליטות האירופית פועלת בעצמאות כזו, מבצעת פשיטות בלב המוסדות בבריסל ועוצרת דמויות שהיו עד לא מזמן 'בלתי ניתנות למגע', מוכיחה שיש דין ויש דיין. עבורנו בישראל, שנתקלים לא פעם בסטנדרטים כפולים, הידיעה שיש גוף אכיפה רציני שיודע לטפל בשחיתות ובהלבנת הון ללא משוא פנים, היא התפתחות חיובית ביותר".
התרעות פיקוד העורף