בעוד הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן אינה מכירה רשמית במדינת ישראל, עצם נוכחותה בכנס עסקים יהודי-אורתודוקסי מדגישה את התפקיד הגובר של מגזר הפרטי בגישור על פני שסעים גאו-פוליטיים. התנאי הפקיסטני: "שתי מדינות - ואז נרמול".
בריאיון בלעדי ל"מעריב", חברי המשלחת הפקיסטנית - שזהותם נשמרת מטעמי ביטחון - פרשו מסלול ברור, אם כי מורכב, להצטרפות להסכמי אברהם. "אנחנו חייבים לסייע לכניסתה של פקיסטן להסכמי אברהם", אמר אחד הנציגים. אולם הוא הדגיש תנאי יסוד שאינו נתון למשא ומתן: "זה ידרוש הסכם לשתי מדינות. ורק אז נוכל להגיע ולהצטרף באופן רשמי".
עמדה פרגמטית זו מסמנת שינוי מסוים. אף שהמקפיא הדיפלומטי עדיין סגור, דלת המסחר מתחילה להיפתח. הנציגים חשפו כי עניינם בנרמול אינו רק כלכלי - הוא קשור עמוקות לביטחון האזורי בדרום אסיה.
"עבור פקיסטן, הסכמי אברהם חשובים בגלל השלום בין העמים", הסביר הנציג. באופן מפתיע מבחינה אסטרטגית, הם הביעו תקווה שירושלים תוכל לתווך מול הודו. "אנחנו מקווים לפתור את הקשיים שיש לישראל מול הודו, כדי לסייע לעצור את המלחמות בין הודו לפקיסטן שהתרחשו בימים האחרונים." המסר היה ברור: הם רואים בקשרי ישראל-הודו לא איום — אלא פוטנציאל לגשר דיפלומטי שיביא ליציבות בקשמיר ומעבר לה.
"קידוש השם" בקנה מידה עולמי
הוניג תיאר את הסצנה - יזמים יהודים משוחחים עם נציגים ממדינות מוסלמיות -כ"קידוש השם" ענק. "זה מראה את סוג ההשפעה שאנחנו צריכים לייצר", אמר. "המטרה שלי היא להשתמש בקשרי הסחר האלה כדי להגיע לאנשים בסנאט וברשויות ברחבי העולם, למען קהילות יהודיות. דרך אירועים כאלה, אנחנו ניגשים לאנשים שאחרת לא היו נגישים".
ציונות כלכלית ו"היכולת לשלם משכורות"
הזירה התקשורתית
האירוע משך גם תשומת לב תקשורתית ניכרת, עם דמויות כמו האנליסט המודיעיני ראיין מקבת' ונציגים של Newsmax. נוכחותם הדגישה את התפתחות האירוע — ממפגש נטוורקינג אזורי לבמה שבה מעצבים נרטיבים גלובליים.
עם סיום J-Biz 2025, מסקנה אחת הייתה ברורה לצופה הישראלי: הדרך להרחבת הסכמי אברהם אולי אינה עוברת כרגע בבית הלבן או באו"ם - אלא דווקא באולמות התערוכה של ניו ג'רזי, שם מנהיגי העסקים היהודים מניחים בשקט את היסודות לדור הבא של השלום.
התרעות פיקוד העורף