הזוועות בטבח באוסטרליה: "אבא שלי כבר היה מכוסה"

אביסדון תיארה: "אנחנו נהנינו שם כולם, צחקנו, היה כיף. בשלב מסוים אמרנו אנחנו הולכים הביתה. מזל שהתחלנו מכיוון ימין כי הירי התחיל מכיוון שמאל. פתאום אני שומעת קולות כמו של נפצים, אני מסתכלת אחורה ורואה אנשים נופלים. תפסנו את הקטנה והתחלנו לרוץ, הקטנה נפלה על הבטן. הרגשנו שהיריות מתקרבות בזמן הריצה. אני מנסה לתפוס את אימא ולא מצליחה. אני מנסה לתפוס את אבא ואני לא מצליחה. בסוף, הצלחנו להגיע למקום מבטחים".

"החתן שלי הגיע מהבית בריצה. הוא היה שם והתחיל לעשות החייאה לאנשים. אני פשוט רצה ורואה את אבא שלי שוכב מימיני על הרצפה, אני רואה את החברה של אימא שלי שוכבת על הספסל ומבצעים בה החייאה, אבא שלי היה כבר מכוסה. אמרתי שאני חייבת לראות את אבא. אני מסתובבת ורואה את אימא רצה לכיוון החוף. 'אבא שלך הגן עליי, אבא שלך נפל עליי', היא אמרה לי. היא כרגע בשוק. היא לא זוכרת. אם המשטרה תבוא לחקור אותה, היא לא תדע מה להגיד להם. אני דיברתי עם הרופא והוא אמר לי שזה קורה בזמן טראומה. החתן שלי זיהה את אבא שלי ולא נתן לי להתקרב. הוא אמר לי: 'אני לא רוצה שתיזכרי את אבא שלך ככה'", סיפרה.

עוד הוסיפה: "אני חייתי באוסטרליה 27 שנה. לפני שנה אני חזרתי לארץ בגלל סיפור אישי, אני רציתי לחיות ליד ההורים והבת שלי. אוסטרליה היא לא אותה אוסטרליה שאני זוכרת לפני עשר שנים. אפילו האוסטרלים אומרים שזו לא אוסטרליה שהם גדלו בה. הממשלה נותנת לכל פרחח להיכנס לפה. זה נהיה יותר קטע של מהגרים שהגיעו לפה ופתאום האוסטרלים התחילו להיעלם. אני הולכת ברגל לעבודה ואני רואה סינים, הודים, אסייתיים. זה כשל מדיניות, לחלוטין. הבת שלי חיה פה והתחתנה עם בחור אוסטרלי מקומי ושאלתי אותה: 'איך אתם?'. היא כל פעם אמרה לי: 'זה בסדר', 'מה שרואים מפה לא רואים משם'. אתה רואה אבל את הקטע הזה של יאללה אנחנו צריכים לכסח אתכם. זה לא נגד היהודים, זה נגד המערב".

בסיום אמרה על אביה: "הוא היה סבא מדהים, אבא מדהים, אהב את הנינים שלו. הוא היה אבא מקסים ודואג ותמיד רצה את הכי טוב לילדים ולנינים שלו. הוא אמר שהוא רוצה לראות את הילדים והנינים שלו בארץ, הוא היה מאוד מחובר לבן הגדול שלי ירדן, הבנים שלי עלו על טיסה ועכשיו הם בדרך לפה. הבן שלי כתב: 'לחמתי שנתיים בעזה, לחמתי שנתיים בשביל המדינה ועכשיו אני מגיע לקבור את סבא'. הוא נרצח רק בגלל היותו יהודים, הוא אהב את כולם, הוא כיבד את כולם. לא היה לו דעה רעה על אף אחד. הוא אמר שבסוף היום פה אנחנו מדינה. הוא יחסר במיוחד לאמא".