בשבועות שקדמו לפסגת האיחוד בבריסל, מקרון לא התנגד פומבית ליוזמה הגרמנית. מאחורי הקלעים, לעומת זאת, אנשיו הביעו ספקות כבדים בנוגע לחוקיות המהלך והזהירו כי צרפת, השקועה בחובות, תתקשה להעניק ערבות מדינתית במקרה שהנכסים יידרשו להחזרה מהירה למוסקבה. כאשר מדינות נוספות - בהן איטליה - הצטרפו לעמדת בלגיה, שבה מצויים רוב הנכסים ושמתנגדת למהלך מלכתחילה, מקרון הצטרף אליהן והביא לקבירת היוזמה.
היפוך תפקידים בין ברלין לפריז
העימות ממחיש דינמיקה חדשה בין שתי המעצמות הגדולות באירופה: גרמניה יוזמת ואסרטיבית מול צרפת מהוססת ומעוכבת. מאז עלייתו של מרץ לשלטון במאי, ברלין אימצה קו תקיף יותר, כולל פתיחת מסגרות תקציביות בהיקף של עד טריליון אירו להשקעות ביטחוניות ותשתיתיות בעשור הקרוב. פריז, מנגד, משותקת בשל חוב ציבורי גבוה וחוסר יציבות פוליטית במחצית השנייה של כהונתו האחרונה של מקרון.
מצב זה טרפד את התקוות ל"אתחול מחדש" משמעותי של המנוע הצרפתי־גרמני, שבעבר עמד מאחורי קפיצות הדרך הגדולות של האיחוד. מומחים בבריסל מדברים על תחושה הולכת וגוברת שגרמניה היא כיום השחקן הדומיננטי, בעוד השפעתה של צרפת נשחקת.
אלא שמול מרץ ניצב כעת מקרון כ"ברווז צולע", המוגבל ביכולתו להתחייב למהלכים בעלי השלכות תקציביות. גורמים מדיניים הגדירו זאת כהיפוך תפקידים מלא: בעבר פריז הובילה וברלין גררה רגליים - וכעת המצב הפוך.
סחר, אוקראינה ומאבקי כוח
מוקד חיכוך נוסף בפסגה היה הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לגוש מרקוסור בדרום אמריקה. לאחר יותר מ־25 שנות מו"מ, מרץ דחף לחתימה עד סוף דצמבר ואף איים בהצבעה שבה צרפת עלולה הייתה להישאר במיעוט. מקרון מצא שוב בעלת ברית לא צפויה במלוני, שהשיגה דחייה של כמה שבועות - מהלך שמנע ממרץ הישג פוליטי נוסף.
למרות המתיחות, נרשמה בפסגה גם פריצת דרך: האיחוד הסכים להעניק לאוקראינה הלוואה של 90 מיליארד אירו, מגובה בתקציב האיחוד. בלשכת הנשיא הצרפתי טענו כי מקרון מילא תפקיד מרכזי בהשגת ההסכמה, והדגישו כי המטרה הייתה להבטיח לאוקראינה ודאות פיננסית לשנתיים הקרובות.
מלוני אף התחייבה לתמוך בהסכם מרקוסור בחודש הבא, מה שסולל את הדרך לחתימתו גם ללא תמיכת צרפת. פרשנים ציינו כי פריז אולי הרוויחה דחייה קצרה - אך הפסידה את המערכה.
מתיחות מתמשכת - גם בתעשייה הביטחונית
היחסים בין ברלין לפריז צפויים להמשיך ולהתמתח גם סביב עתיד עסקת תעשייה ביטחונית משותפת בהיקף של 100 מיליארד אירו, בשל סכסוך בין החברות דאסו ואיירבוס על חלוקת העבודה. בגרמניה נשמעים קולות המאוכזבים מהתנהלותה של פריז ושוקלים שותפויות חלופיות.
אירוניה מסוימת מלווה את המצב: האיחוד האירופי אימץ בשנים האחרונות תפיסות "צרפתיות" מובהקות של מדיניות תעשייתית וביטחונית - דווקא בשעה שצרפת עצמה מתקשה לממש מנהיגות. בבריסל גוברת התחושה כי פריז נותנת עדיפות לאינטרסים לאומיים על פני אינטרסים אירופיים, בעוד מרץ חוזר לברלין עם הישגים חלקיים - ועם ביקורת גוברת מבית.
התרעות פיקוד העורף