ארדואן בוכה בלילה? המשבר שובר השיאים בטורקיה - "התפתחות מדאיגה"

צריכת התרופות נוגדות הדיכאון בטורקיה רשמה שיא חסר תקדים בשנים האחרונות, והפכה בעיני גורמים פוליטיים ובריאותיים לאחד הסימנים המדאיגים ביותר של המשבר הכלכלי והחברתי במדינה. על פי נתונים שחשף ברהאן א-דין בולוט, סגן יו"ר מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) שבאופוזיציה, מספר קופסאות התרופות נוגדות הדיכאון שנצרכו בטורקיה חצה את רף 71.5 מיליון עד סוף 2025 - לעומת כ-45 מיליון בלבד בשנת 2016.

לדברי בולוט, העלייה החדה בצריכה, שכללה גידול של כ-6 מיליון קופסאות בתוך שנה אחת בלבד, משקפת תהליך עמוק של שחיקה חברתית. הוא קשר את הנתונים ל"ניהול כלכלי כושל, התרחבות העוני ואובדן התקווה" בקרב שכבות רחבות באוכלוסייה הטורקית. לטענתו, הלחצים הכלכליים המצטברים - בהם אבטלה, חובות הולכים ותופחים וחרדה מתמשכת לגבי העתיד - החריפו את המצוקה הנפשית ודחפו אזרחים רבים לפנות לפתרונות תרופתיים כדרך להתמודד עם המציאות.

בולוט תיאר את התופעה כ"התפתחות מדאיגה" מנקודת מבט של בריאות הציבור, והתריע כי תרופות נוגדות דיכאון הפכו לחלק משגרת ההתמודדות היומיומית של אזרחים עם המשבר הכלכלי. לדבריו, מדובר לא רק בבעיה רפואית אלא בסימפטום חברתי רחב, המשקף עומק של ייאוש ואובדן יציבות.

ממצאים אלו משתלבים עם תוצאות מחקר עדכני שערכה סוכנות התכנון של איסטנבול (İPA), אשר הצביעה על הכלכלה כבעיה המרכזית המטרידה את תושבי העיר. לפי המחקר, כ-33% מתושבי איסטנבול מצליחים בקושי לעמוד בתשלום המינימלי של חובות כרטיסי האשראי, בעוד כ-9% אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם כלל - נתון המעיד על עומק הלחץ הכלכלי המופעל על משקי הבית.

המחקר הצביע גם על נסיגה חדה במדדי הרווחה הנפשית: רמת שביעות הרצון מהחיים עמדה על 4.5 מתוך 10 בלבד, ואילו מדד התקווה לעתיד ירד ל-4.2. כ-15% מתושבי העיר הגדירו את מצבם הנפשי כ"רע", וכ-9% דיווחו כי הם מקבלים טיפול נפשי באופן קבוע - נתונים המעידים על החרפה מקבילה של המשבר הכלכלי והמשבר הנפשי.

המסקנה העולה מן הנתונים, כפי שמציגים גורמי האופוזיציה והמחקר העירוני, היא קיומו של קשר ישיר בין שחיקת כוח הקנייה, הצטברות חובות והיעדר ביטחון כלכלי - לבין התגברות תחושות של ייאוש, תשישות נפשית ופגיעה בלכידות החברתית. מציאות זו מציבה את מקבלי ההחלטות באנקרה בפני אתגר כפול: לא רק ייצוב הכלכלה, אלא גם הגנה על החוסן הנפשי והחברתי של מיליוני אזרחים, הנמצאים על סף מה שמוגדר כ"קריסה שקטה".