מאחורי ההתבטאות הזאת עומד הקשר ההולך ומתהדק בין המלחמה במזרח התיכון לבין המלחמה באירופה. אוקראינה, שנאלצה בשנים האחרונות לפתח יכולות מתקדמות ליירוט כטב"מי שאהד האיראניים שבהם משתמש הצבא הרוסי, הפכה בשבועות האחרונים לכתובת מבוקשת עבור שורה של מדינות באזור. בקייב צברו ניסיון מבצעי, טכנולוגי ומודיעיני ייחודי בהתמודדות עם איום הכטב"מים האיראניים - וכעת הידע הזה מבוקש גם מחוץ לגבולות אוקראינה.
לפי המידע שהגיע לידי "מעריב", בימים האחרונים פנו לאוקראינה קטאר, בחריין, סעודיה ואיחוד האמירויות בבקשה לסיוע בהתמודדות עם איום הכטב"מים. אוקראינה, מצדה, לא הסתפקה בייעוץ מרחוק - היא שלחה משלחת מומחים למדינות שפנו אליה, ובמקביל גם בעבירה להן טכנולוגיות רלוונטיות. מבחינת המדינות הללו, הניסיון האוקראיני בזיהוי, שיבוש ויירוט של כטב"מים איראניים הפך בתוך זמן קצר לנכס בעל ערך מיידי.
על הרקע הזה מקבלת משנה חשיבות גם הפנייה מירושלים. עצם פנייתה של לשכת נתניהו ללשכת זלנסקי, והשיחה הצפויה בין השניים השבוע, מעידים כי הסוגיה אינה נתפסת רק כעניין טכנולוגי או ביטחוני נקודתי, אלא כנושא מדיני בעל חשיבות גוברת. השיחה הצפויה בין נתניהו לזלנסקי עשויה להיות הרבה יותר ממגע מדיני שגרתי - אלא צעד נוסף בהידוק הציר בין ירושלים לקייב לנוכח האיום האיראני.
באוקראינה עצמה מיהרו להשיב לאיום מטהרן בטון תקיף. גורמים אוקראיניים בכירים אמרו ל"מעריב" כי הם "לא מתרגשים מהאיומים של איראן", והבהירו - "אנו תמיד נתמוך בפרטנרים שלנו, איומי איראן לא חדשים ולא מפתיעים".
התגובה האוקראינית החריפה נשענת גם על מציאות רחבה יותר. מבחינת קייב, איראן אינה שחקן מרוחק או ניטרלי, אלא מדינה שסיפקה לרוסיה כטב"מים וטכנולוגיות שסייעו למאמץ המלחמתי נגדה. לכן, מבחינת ההנהגה האוקראינית, האיומים מטהרן אינם חידוש דרמטי אלא המשך ישיר לעימות קיים - רק בזירה רחבה יותר.
התרעות פיקוד העורף